שלום הרב, אני בוגר ישיבה וב"ה נשוי + ילד. מאז ומתמיד היה לי קושי בקביעת עיתים לתורה. הייתי מקנא באלה שפותחים ספר בדרכים ויושבים ולומדים בחופשים ובכל עת. התחלתי לא מעט קביעויות - דף יומי, גמרא, משנה יומית וכו' וכו' ואף פעם לא התמדתי בזה לאורך זמן. העניין הוא שכשאני שומע איזה שיעור יפה או צולל לתוך סוגיה או רואה מישהו לומד, לבי מתמלא ערגה וכמיהה לתורה. אבל אני לא מצליח להביא את עצמי לשבת ללמוד, אפילו משהו קצר. מבחינת מקצועות התורה - אני מתחבר מאוד להלכה וכן לגמרא, אבל גם באלה אני לא מצליח להתמיד. אני אדם שנחשב דוס, אבל אני מרגיש צבוע. איך זה שאני לא לומד? אפילו שניים מקרא אני לא מצליח לסיים ברוב מוחלט של הפעמים. אשמח הן לרעיונות במה כן אוכל להתמיד (בכל נושא שהוא), וכן לעצות ותובנות איך להתמיד. תודה רבה

בס"ד שלום רב, ראשית אתנצל על העיכוב הארוך מאד. שאלתך הגיעה אלי רק לפני זמן מועט, וכנראה בשל איזו שהיא תקלה במערכת פנייתך לא נענתה עד כה. מחילה. הרצון שלך חשוב וטוב, ואל תתייאש ממנו. העיקר הוא הרצון. חיזוקו והתמדה בו ימצאו אצלך את הדרכים היכן להופיע. אינך צבוע, יש אתגרים שונים לכל אדם, וזה חלק מעבודת ה' שלך למצוא את הדרכים כיצד ללומד יותר. אלא תלחם במה שאין צורך. אנסה לתת כיוונים מעשיים (כמובן שמשתנה בין אנשים ותקופות): 1. המשך להעריך ולייקר כל רצון קטן אפילו ללימוד. 2. קח נושא אחד שמעניין אותך, אך כזה שתוכל לקבוע בו הספקים כגון מה התחלת. התמקד רק בו. דהיינו רק דף יומי או רק רמב"ם יומי. לא גם וגם בשלב הראשון. אולי יהיה כדאי לך כפי שניסית משהו קצר, אולי שיעור דף יומי מזורז(יש בפורטל הדף היומי). 3. מצא זמן בו אתה פנוי נפשית - להרבה אנשים הערב הוא זמן נח, לאחר מירוץ היום. 4. נסה למצוא חברותא - זה מחייב. 5. בסיום הספר או המסכת וכדומה - תחגוג אותו כראוי. 6. התפלל לה' שיעזור לך. אשריך וטוב לך! שבת שלום!