עד כמה המנהג שמשהו אחר יקריא לבעל תוקע את התקיעות מחייב?

שלום וברכה. מדובר על מנהג קדום, שנוהגים בו בני אשכנז וחלק מבני ספרד, ולא כדאי לבטלו. אכן יש מקומות שלא נהגו כן. בכל אופן נראה שאפשר להסתפק רק בהקראה או סימון בתקיעות דמיושב. מקורות: הרמ"א (תקפ"ה ד') כתב שנוהגים להקרות את הבעל תוקע מילה במילה מסדר התקיעות, וכן כתבו כנה"ג (הגה"ט שם), פר"ח (סק"ד), זבחי צדק החדשות (ח"ג סי' ק"נ), בא"ח (ש"א נצבים ט"ז), כה"ח (שם סקמ"ו מ"ז), שתילי זיתים (שם), כתר שם טוב (ח"ו סי' קל"ח). וכתב רבי אליהו מני זצ"ל (מכתב מאליהו השלם מכתב ו' שאלה ד') שמנהג בית אל להקרות בתקיעות דמיושב בלבד, אולם בדברי רבנו האריז"ל לא נמצא לכך טעם, ולכן בבית מדרשו בית יעקב לא מדקדקין להקרות. ע"כ. ואכן יש קהילות שלא נהגו להקריא, וכך נוהגים רבים מקהילת תימן. וחלק מהמקובלים. רבים נהגו להקרות גם את התקיעה הראשונה, כמבואר במג"א (שם סקי"א) בשם השל"ה הקדוש, וכמובא במטה אפרים (שם ה'), בא"ח (שם). אולם ראה בשער הציון (שם סקל"א) שבמקום שאין מנהג, עדיף שלא להקרות בתקיעה הראשונה משום הפסק. בברכת שנה טובה ומבורכת,