א) האם במוצ"ש שחלה ביום טוב (כמו השנה בלילה השני של ר"ה) צריך להוסיף גפרור לנר נשמה כדי ליצור אבוקה לברכת מאורי האש או שאין צורך? ב) האם מותר לטלטל את הנר שעליו מברכים בורא מאורי האש, במוצ"ש שחל ביו"ט, לצורך הברכה או שעדיף שהנר ישאר במקומו בלי להזיזו ( אצל הורי הנר מוסתר ע"י קיר ויש צורך לגשת אליו אם רוצים לברך וכן אבי הולך לאט) ? ג) בנוגע למלאכות לצורך יו"ט כולל הדלקת נרות במצב של מוצ"ש שחל ביו"ט, האם מותר להדליק נרות ולעשות שאר מלאכות, לאחר צאת הכוכבים או רק לאחר צאת שבת כפי שמופיע בלוחות? ד) לעניין כניסת צום (גדליה/ תענית אסתר/ י בטבת) מהו הזמן הקובע, האם עלות השחר 72 דקות או 90 דקות? ה) במידה ונרדמתי בערב שלפני הצום, ולא התניתי וקמתי לפני עלות השחר האם מותר לי לאכול/לשתות? ו) במידה והסתפקתי בש"ע האם אמרתי חונן הדעת ואני לפני שהתחלתי את הברכה הבאה, האם עלי לומר שוב (לכאורה) את ברכת חונן הדעת?

א. עדיף ב. לאחר אמירת המבדיל בין קודש לקודש - מותר ונכון לטלטל ג. לאחר צאת השבת ד. לדעת הרב עובדיה 72 ד', לדעת הרב טיקוצ'נסקי 90. ה. מותר לשתות ,אסור לאכול - אם אכל לא פוגע בצום ו. לא - כי יש הבדלה