האם מותר לעשות מלאכה קלה בברכת המזון או בברכות אחרות?

בגמרא במסכת ברכות מובא: תניא: הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל - הבית קורין קריאת שמע ומתפללים, ואוכלים פתן ואין מברכים לפניה, אבל מברכים לאחריה שתים, למדו מברייתא זאת בירושלמי שיש איסור מלאכה באמצע הברכה, שאם כן היו יכולים להמשיך במלאכתם. (היום מברכים ברכת המזון כרגיל שבעל הבית לא מקפיד בכך) וכתב המגן אברהם - נראה לי שאפילו מעשה קל אסור לעשות באמצע הברכות. והסביר הט"ז - שלא תחשוב שהאיסור רק בברכת המזון אסרו בעשיית מלאכה ולא בשאר ברכות או תפילה אלא דודאי גם בכל מילי של מצווה לא יעסוק בשיחה אחרת ....כי זה הוא מורה על עשייתו המצווה בלי כונה אלא דרך עראי ומקרה. הקשו על כך הרי הגמרא בברכות אוסרת עשיית מלאכה בקריאת שמע בפרשה ראשונה ומתירה בשאר הפרשיות. ניתנו לכך כמה תירוצים: א. פרי מגדים - קריאת שמע מהפרשה השנייה נחשב כמו לימוד תורה ומותר בעשיית מלאכה בשונה מברכות ב. שולחן ערוך הרב - האיסור בפרשה ראשונה על כל מעשה ואילו מפרשה שנייה רק מה שמפריע לכוונה. ג. הערת הרב אלישיב - לא מובן מדוע הט"ז החמיר בכל הברכות, לכאורה האיסור בעשיית מלאכה רק בברכת המזון שהיא דאורייתא. ד. בן איש חי אסור לברך והוא עוסק במלאכתו ואפילו תשמיש קל כגון מנגב ידיו או לובש מלבושו וכיוצא, ופה עירנו שיש חום הרבה בימות הקיץ ודרך העולם להניף מניפה, .... צריכים להיזהר שלא יניפו בידם בברכת המזון , כי ברכת המזון ותפילת העמידה דינם שווה בדבר זה, והן בעוונותינו רבים מזלזלים בברכת המזון לברך אותה במהירות מאד, ויש עוסק באיזה עסק בעת הברכה גם רומז בעיניו קורץ בשפתיו מולל באצבעותיו וכיוצא בזה, וצריך להוכיחם על זאת במוסר השכל ולשומעים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב: והוסיף כף החיים הסבר רוחני "אסור לעשות מלאכה" – ואפילו לפנות הדברים מהשולחן אין לו לעשות בעודו מברך, כי אם ידיו אסורות ועיניו סגורות ומה טוב מתוך הספר, והממהרים לקום מהשולחן כשמתחילים לומר הרחמן.. לא נכון עושים, כי צריך להיות יושב עד עושה שלום כמו בעקירת רגלים שבעמידה ואז יעמוד. מובא בזוהר ב'שער רוח הקודש' – עיקר השגת רוח הקודש תלויה על ידי כוונת האדם וזהירות בכל ברכות הנהנים לפי שעל ידם מתבטל כוח אותם הקליפות הנאחזות במאכלים החומריים ומתדבקים בהם באדם האוכל אותם, ועל ידי הברכות שעליהם הנאמרות בכוונה מסיר מהם הקליפות ההם ומזכך החומר שלו ונעשה זך ומוכן לקבל קדושה. וכן כתב בשער המצוות פרשת עקב וזה לשונו ודע כי צריך האדם להיזהר בתכלית בברכות הנהנים כי גוף האדם נהנה מהן ומתקדש בברכות אלו וכמו הנאמר: ותורתך בתוך מעי וגורם שפע עליון באדם. מתי עשיית מלאכה מותרת באמצע ברכה: 1. פסקי תשובות אמנם אם יוטרד במחשבתו או שממהר מאד ולא יוכל לכוון יפה אם ימנע מעשיית איזה דבר, יש לימוד זכות להתיר בעשיית דברים כאלו שאין צריך שימת לב מיוחדת בעשייתם, אך אין זה אלא לימוד זכות גרידא, ולכתחילה צריך לסדר עצמו ולסלק כל מחשבותיו וסידוריו הטורדים אותו כדי שיוכל לברך כהוגן וללא כל עיסוק כלשהו. 2. הליכות שלמה נראה שאין איסור להתהלך בשעת ברכה, אך לכתחילה אין לעשות כן. 3. שולחן ערוך אם היה מהלך בדרך ואוכל, אין צריך ליישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו. וכתב המשנה ברורה בשם החיי אדם שכל זה דווקא כשאכילתו היה דרך הליכה, אבל אם אכילתו היה בישיבה צריך לברך גם כן בישיבה: 4. חישוקי חמד מלווה של חולה, שהיה טרוד בטיפול בחולה, ולא התפלל, ונתפנה להתפלל בהיותו נוסע ברכב לבית החולים, ואם לא יתפלל כעת יעבור זמן תפילה, למרות שצריך לטפל בחולה בשעת הנסיעה. שהרי אסור לעשות מלאכה בעודו מברך, עדיף על תפילת תשלומים, ונשאר בצ"ע 5. שלמת חיים - התיר ניגוב ידיים בשעת ברכת אשר יצר שהניגוב הוא חלק מהמצווה. 6. הדלקת נרות חנוכה לאחר כל הברכות וי"א לאחר ברכה ראשונה מותר. (ריטב"א) והסביר הרב שריה דבילצקי זצ"ל האיסור שלא יעשה הברכה עראי, אבל כאשר המעשה חלק מהמצווה אין בכך חיסרון. לסיכום: חל איסור עשיית מעשה כל שהוא באמצע ברכות ובוודאי ברכת המזון ופרשה ראשונה של קריאת שמע. (מקורות- ברכות טז,א. ירושלמי ב,ה. שו"ע סג ו-ז. שו"ע קצא ונושאי כלים שם. כה"ח קצא ה-ו. בא"ח חוקת ה. פסקי תשובות קצא,ב. הליכות שלמה - תפילה, כב ,ה. שו"ת שלמת חיים יד- טו.)