שלום הרב, באגרת תקנה של הרב קוק זצ"ל הוא כותב שיש כאלה שאבדה מהם הסגולה (לא זוכר בדיוק את הלשון המדויקת) א. האם זה אומר שאין לו חלק לעולם הבא ? ב. האם היה יהודי כזה בכלל (אני מדבר על כלל הדורות)? הרי יש תיקון לכל עוון, אז איך זה שפה אין ליהודי הזה אף תיקון ונאבד ממנו לגמרי הסגולה? או שהכוונה שהקליפה מסתירה סופית אבל עדיין במעשה קטן ביותר של חסד או צדקה הוא יוכל לקבל שוב את הסגולה? תודה

שלום לך, הסגולה עליה מדבר מרן הרב היא תכונה בנפש, הבאה לאדם מירושת אבות, והיא כוח פנימי שפועל על האדם להידבק בה' ובישראל. וככל כוח שבנפש, האדם אינו יכול לעקור מתוכו את הנטייה המולדת שלו. אלא שפעמים בגלל חינוך לקוי או מסיבות אחרות, האדם מדחיק את כוחות נפשו הישרים, ונראה כאילו הם אבדו. אלא שקשה מאוד לדעת מי הם האנשים שאיבדומ את סגולתם. וברוב הפעמים אפילו האדם עצמו אינו יודע זאת. מכל מקום גם מי שהחשיך את נשמתו עד שהכוחות הנפשיים שלו אינם באים לידי ביטוי חיצוני, לא איבד את חלקו לעולם הבא, אם לא עשה עבירות שחייבים עליהם כרת. וכל מי שעושה מעשים טובים, עתיד לקבל עליהם שכר, אפילו גוי, קל - וחומר ישראל. וגם אם עבר עבירות חמורות - אם יחזור בתשובה, ימחל לו, והוא יזכה לחיי העולם הבא. בברכה אוריאל טויטו