איך מאמינים בדבר שלא רואים?

שלום וברכה. הרמח"ל בספרו דרך ה' מתחיל את הפרק הראשון בחובת האדם לידע ולהאמין. לכאורה זה דבר סותר. ידיעה זה דבר ברור. אני יודע שהכוס הזו מונחת לפני. זו לא אמונה. מאידך, אמונה זה לא לגמרי ברור לנו שאנחנו יכולים להתחייב על כך. אני מאמין שאצליח לעבור את המבחן. האם אני יכול לחתום על כך במאה אחוז? לא בהכרח. אולי יהיה מבחן קשה, אולי אשכח חלק מהתשובות. אני מאמין שאעבור ולא יודע בוודאות שאעבור. ולכן באמונת ה' צריך ידיעה. זו ידיעה שכלית. חקירה והבנה . עד כמה שידינו מגעת. אך זה לא מספיק. כי אם לא אלמד נכון. אם השכל שלי לא יכול לקלוט ולהבין את המורכבות של ההוכחות הפילוסופיות. ולכן צריך גם אמונה. התבוננות בעולם. לראות את הברייה על כל המורכבויות. לראות את ההשגחה. לראות את הניסים הגלויים והנסתרים. מסורת מאבותינו ,דור אחר דור, עד אבותינו שקיבלו את התורה על הר סיני. זו אמונה. אנחנו לא יכולים לראות את ה' בעיניים. כי אנחנו יציריו. בשר ודם. ואילו לו אין גוף. אך אנחנו יכולים 'לראות' את ה' על ידי הנשמה. על ידי התבוננות כמו שכתבתי . ואז מאמינים בו. כמובן יש מדרגות באמונה. יותר מאמין-יותר קרוב לה'. וכל החיים שלנו אנחנו צריכים ומצווים להעמיק את האמונה. וככל שהיא תתעמק על ידי התבוננות ולימוד אמונה- האמונה תהיה יותר בהירה. אך תמיד תישאר בגדר אמונה כי כך היא צריכה להיות. זה נותן את הגודל של רבש"ע. אחרת, הוא היה חלילה מגושם. ולכן זו מעלה ולא גריעותא. ובע"ה שנזכה להאמין בו ולהידבק בו באופן השלם ביותר. ברכה והצלחה וכל טוב.