שלום וברכה, האם שתית מיץ רימונים לפני ראש השנה, מונעת את ברכת שהחינו על הרימון בראש השנה עצמו (בהנחה שזה הפרי החדש היחידי ואין דבר נוסף שניתן לברך עליו שהחינו)? האם כדאי להימנע מכך משום חומרה? ישר כח ותזכו למצוות

בס"ד שלום רב, ניתן להוסיף על שאלתך ולחלקה לשלוש: א. האם אפשר לברך שהחיינו על מיץ רימונים? ב. אם כבר שתה האם יברך שהחיינו על הפרי? ג. האם לכתח' עדיף להמנע מכך? ונראה כך: א. בשו"ע סימן רכ"ה סעיף ה כתב: אם בירך שהחיינו על ענבים, כשישתה יין חדש אינו חוזר ומברך. ע"כ המשנ"ב (ס"ק טו) מביא דעות שבכל זאת יברך על היין בשל חשיבותו. ולכן למעשה יברך על פרי אחר או בגד וכיו"ב. ועוד כתב שאם בירך שהחיינו על היין עצמו לא יברך על הענבים. ודנו הפוסקים מה ביחס לשאר מיצי פירות. והעולה מדבריהם ששונה היין בחשיבותו משאר המשקים היוצאים מן הפרי, עד כדי כך שהוא מקבל ברכה לעצמו (הגפן). ולכן על מיצים אחרים אין לברך כלל שהחיינו. ב. אם כבר שתה מיץ שאינו מברך עליו שהחיינו מסתפק בדבר רבי עקיבא איגר(גליון שו"ע רכה, על מג"א ס"ק יא) האם יברך או לא. וזוהי ממש שאלתנו, ונראה אם כן שמספק ברכות לא יברך שהחיינו. והסברא בדבר היא שהשמחה המגיעה מגדילת הפרי כוללת את השמחה במיץ שיצא ממנו, וכיון שכבר נהנה מכך אינו צריך לברך שוב. וזאת על יסוד מה שכתב במשנה ברורה (רכה, ס"ק יג): ואם לא בירך בשעת אכילה ראשונה שוב לא יברך על אכילה שניה. אמנם ראיתי בשו"ת אות היא לעולם(מערכת הבי"ת, אות לה) שכיון שהמיץ אינו חשוב כלל, ויורד מברכת העץ לברכת שהכל, אף אם כבר שתה בכל זאת יברך שהחיינו. אך למעשה עדיף שלא יברך. ג. מכל מקום, גם למתירים לברך בדיעבד, לכתח' כותבים שימתין ולא ישתה המיץ עד שיאכל הפרי. כתיבה וחתימה טובה