לפי בעל התניא מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך" = דווקא אחיך בתורה ובמצוות, אבל חילוני לא... יש הרבה מצוות שכתוב אחיך כגון השבת אבידה וכדו.... אז כל המצוות שכתוב אחיך\עמיתך לא קיים אצל חילוניים???

שלום וברכה, השו"ע (חוש"מ רסו, א) כותב: "אבידת גוי מותרת". וגבי ישראל כותב בסעיף ב': "חייב להחזיר אבידת ישראל אפילו היה בעל האבידה רשע ואוכל נבילה לתיאבון. אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפיקורוס מישראל, והאפיקורסים והכותים וישראל המחלל שבת בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה, כעובד כוכבים". לכאורה היום רבים מבין אלו שאינם דתיים אינם שומרי שבת וא"כ אין להחזיר להם אבידה. אולם הפוסקים כתבו שבזמנינו גם יהודי שאינו שומר תורה ומצוות אינו נחשב כאפיקורס. כך כתבו שו"ת בנין ציון החדשות (כג): "והם כתינוק שנשבה לבין עובדי ככבים", הביאו האחיעזר (ח"ג, כה) והרב פעלים (ג או"ח יב) וכן הורה החזו"א (יורה דעה א, ו. וכן בסי' ב, כח), שהביא מהראשונים, שבזמן הזה מצווים להחיותו וכל שכן להשיב לו אבידתו. וכן אגרות משה (א, או"ח לג) וכן בתשובות והנהגות (כרך ה סימן צה) ועוד. גם בעל התניא כותב (ליקוטי אמרים פרק לב): "ומ"ש בגמ' שמי שרואה בחבירו שחטא מצוה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו. היינו בחבירו בתורה ומצות וכבר קיים בו מצות הוכח תוכיח את עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות ואעפ"כ לא שב מחטאו כמ"ש בס' חרדים אבל מי שאינו חבירו ואינו מקורב אצלו הנה ע"ז אמר הלל הזקן הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. לומר שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראי' בשם בריות בעלמא צריך למשכן בחבלי עבותו' אהבה וכולי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה' והן לא לא הפסיד שכר מצות אהבת ריעים... ולא אמר דוד המלך ע"ה תכלית שנאה שנאתים וגו' אלא על המינים והאפיקורסים שאין להם חלק באלהי ישראל כדאיתא בגמרא ר"פ ט"ז דשבת". כוונתו שיש מצווה לשנוא רק אחרי תוכחה שיכולה להועיל. אך כל עוד לא הוכיחו אין היתר זה ולכן נחשבאחיך לכל דבר. וקשה להוכיח מי שאינו חברו בתורה ובמצוות וקשור אליו ולכן אין לשנוא אותו. ורק אפיקורוס מצווה לשנוא אף בלא שהוכיחו. בברכה,