שלום לכבוד הרב. האם מותר לקנות כרטיס הגרלה של מפעל הפיס, ומה לגבי לגבי הימורים?

שלום וברכה לשואל היקר. א. הימורים רגילים (הנעשים בדרך כלל באופן פירטי), אסורים לדעת השו"ע ובני ספרד, משום "אסמכתא", ומותרים לבני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, כשיש למהמר פרנסה מסודרת. ב. הגרלות של מפעל הפיס וארגוני צדקה המתנים את ההשתתפות בקניית כרטיס וכדו', ובנוסף חלק מהכסף הולך לצרכי חסד, אין בכך "אסמכתא" והדבר מותר אף לבני ספרד. ג. ודאי שאף מהאופן המותר, ראוי להמנע עד כמה שניתן. ואם מדובר ההימורים הכרוכים במשחקים הנעשים בשבת, יש לאסור מצד חילול שבת. מקורות: ז"ל המשנה בסנהדרין (כד:, עירובין פב., וכן בר"ה כב. ביחס לפסולים להעיד על החודש): "ואלו הן הפסולין: המשחק בקוביא, והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית". כלומר אלו השנויים במשנה, פסולים לדון ולהעיד. ופרש"י ד"ה המשחק בקוביא: "וכולן מעין גזלנין הן והתורה אמרה (שמות כג) 'אל תשת רשע עד', וכל שכן דיין". ובגמ' (שם)הובא מחלוקת בטעם הדבר לפסול את המשחק בקוביה, שדעת רמי בר חמא, משום דהוי אסמכתא, כלומר שאינו נותן באמת וסומך על כך, וכלשון רש"י ד"ה אדמכתא: "היינו דבר דאינו נותן לו מדעתו אלא סומך על דבר שאינו דסבור שהוא יכול לנצח ופעמים שמנצחים אותו, וממילא "אסמכתא לא קניא", ולכן אם אכן זוכה, נחשב כאילו גזל אותו. אולם דעת רב ששת שאין בכך אסמכתא, כיון שיודע שיתכן שיפסיד, ואין זה תלוי בו, ומחמת הספק גמר בדעתו להקנות לחבירו בלב שלם, ולשיטתו אין בכך משום גזל מדרבנן אלא הוא פסול לעדות, משום שאינו עוסק בישובו של עולם. עוד מובא במשנה (שם) בשם רבי יהודה, שכל הפסול בזמן שאין להם אומנות אחרת. הרמב"ם בהלכות גזילה (פרק ו' הלכה י') פסק שהמשחקים בקוביה, הרי זה "גזל מדבריהם". ובהלכות עדות (פרק י' הלכה ד') פסק, שהמשחק בקוביה פסול לעדות, והוא שלא תהיה לו אומנות אלא הוא, הואיל ואינו עוסק בישובו של עולם, הרי זה בחזקת שאוכל מהקביה שזה "אבק גזל". ונחלקו הפוסקים כמי פסק הרמב"ם (ראה במגיד הל' גזילה שם, שתמה על הרמב"ם שיש לכא' סתירה בדבריו, ועי' ברדב"ז ח"א סי' ע"ג שכתב שהרמב"ם ארכבי אתרי ריכשי). אולם התוס' (עירובין שם), כתבו שהלכה כרבי יהודה, שאם יש לו אומנות אחרת, כשר לעדות. וכן כתבו התוס' (סנהדרין שם), וביארו שהטעם שלא אומרים אסמכתא במשחק בקוביא, משום שאינו בידו כלל, ולכן גמר ומקני, מכיון שיודע שאין הדבר בידו, ולכן אין בכך אסמכתא (ועיין ברש"י דוג' מהש"ס שגם ר"י יודה שיש בהם אסמכתא). וכן כתבו הרא"ש הרמב"ן, וכן פסק הרמ"א (חו"מ סי' ר"ז י"ג). והוסיף הרמ"א (סי' ש"ע ג'): "וכבר פשט המנהג כסברא אחרונה לשחוק בקוביא ואין פסול אלא מי שאין לו אומנות אלא הוא". ומרן השו"ע בסימן ל"ד (סע' ט"ז) פסק כרמב"ם בהלכות עדות, ובסימן ש"ע (סע' ב') כרמב"ם בהלכות גזילה. ודעת פוסקים רבים, שלרמב"ם אפילו אם יש לו אומנות אחרת שאז הוא כשר לעדות, מכל מקום לענין גזל מדבריהם, גם אם יש לו אומנות הדבר אסור. ואילו לרמ"א אם יש לו אומנות אחרת, אין גם איסור של אסמכתא כאמור. ע"פ האמור פסק בשו"ת יבי"א (ח"ז חו"מ סי' ו') שלספרדים אסור להשתתף בקניית כרטיסי הגרלה של מפעל הפיס, ולאשכנזים מותר. אולם פוסקים רבים התירו, משום שמפעל הפיס משתמש בחלק מהכסף לצורכי צדקה, ולכן המשתתפים גומרים ומקנים. ומובא בספר עין משפט (לגר"י יוסף סי' ר"ז עמ' תרמ"ה) שבערוב ימיו דן על כך עם אביו הגר"ע יוסף, ואמר לו למעשה, שאפילו אם יש רק מיעוט כסף שהולך לצדקה, אין בכך אסמכתא, והמקל יש לו על מה לסמוך. כל האמור לעיל, הוא רק ביחס להימור כמו של מפעל הפיס וכדומה, שקונים כרטיס שיש לו שוויות ממונית, שהרי אם משהו גנב או הזיק, הוא צריך לשלם על הכרטיס, משא"כ בהגרלה רגילה, שמהמרים באופן פרטי וכל אחד מתחייב למי שינצח בהימור שיקבל סכום כסף מסויים, במקרה כזה לדעת מרן השו"ע (סי' ר"ז י"ג) יש איסור מטעם משחק בקוביה כאמור, ואילו לדעת הרמ"א (שם) בשם ר"ת, כיון שאף אחד אינו יודע מי יזכה, לכן הוא מוכן להקנות את כספו בהנחה שגם חברו מוכן לשלם לו אם הוא יזכה. כמו כן יש להוסיף, שלדעת הרמ"א (שם וראה בנתיבות סקי"ד) גם במצבים שיש איסור אסמכתא, במידה וכל אחד מהמשתתפים הניח את הסכום שהוא מוכן לשלם, על מקום שהקנו אותו לכל המשתתפים בהימורים, אין איסור אסמכתא. מאידך גם לדעת המחבר כאמור, אם מדובר באסכמתא, אך חלק מהכספים של ההימורים נאספים עבור צדקה וחסד, הדבר מותר. כמובן שגם לדעת המקלים, יש להמנע מהימורים, להרבות תורה וחסד, לעסוק בישובו של עולם, ולחזק את הביטחון בבורא עולם שזן מקרני ראמים עד ביצי כינים. בברכה רבה,