שאלה דומה לשאלה הקודמת- אני חייל ויוצאים אצלנו בימי שישי לפני עלות השחר מהבסיס, יש לי אופציה או להתפלל בנץ על האוטובוס ביחידות בקצת חוסר נוחות אך עם יכולת לעמוד לתפילת שמונה עשרה או להתפלל כשאגיע לביתי (לפני סוף זמן קריאת שמע ותפילה) גם כן ביחידות. מה עדיף? ובהקשר לזה, אם ישנתי על האוטובס וכשהתעוררתי רציתי ללמוד או להתפלל, מה לעשות עם נטילת ידיים? והאם הדין שונה במקרה שנרדמתי בנסיעה קודם עלות השחר ואם נרדמתי לאחר עלות השחר? תודה רבה לרב

תאמר בנסיעה ברכות השחר, ואם לא תגיע עד זמן קריאת שמע של המגן אברהם - המוקדמת - ראוי לומר קריאת שמע. יתר התפילה תאמר בביתך, שעיקר התפילה תהיה בצורה ראויה, ולא באוטובוס גם שמדובר בתפילת ותיקין. לגבי הצורך בנטילת ידיים, כאשר ישנים יותר מחצי שעה כתב השולחן ערוך (ד,טו) שיש להסתפק אם צריך ליטול ידיים ונוהגים ליטול ללא ברכה. ואם קם קודם עלות השחר (90 דקות זמניות לפני הנץ) השולחן ערוך כתב שיש להסתפק עם צריך ליטול ידיים, שהרוח הרעה שיאור היום. אך לא מקפידים בכך כך מובא בהליכות שלמה. ובנוסף לכך דעת המקובלים שזמן רוח רעה בחצות הליל כשישן. לסיכום: כאשר ישנת חצי שעה בנסיעה צריך ליטול ידיים ללא ברכה, ובוודאי אם ישנת קודם עלות השחר. לגבי לימוד תורה אפשר ללמוד על נגיעה במידי דמנקי, וליטול ידיים בבית לפני התפילה. ברכה והצלחה