שלום א. האם צריך להיות מניין עשרה בחופה? ב. האם גם חלוני מצטרף למנין? תודה רבה

שלום וברכה. א. מעיקר הדין, מספיק שני עדים שרואים שאכן היה כאן מעשה קידושין. אולם לגבי ברכות האירוסין נפסק שלכתחילה צריך עשרה (כולל החתן), ובדיעבד אף פחות מכן. ובברכות הנישואין הכרעת הפוסקים שצריך עשרה ואף בדיעבד צריך לחזור ולברך בעשרה. ב. דעת פוסקי זמננו שיהודים שאינם שומרי תורה ומצוות בימנו, נחשבים ל"תינוקות שנשבו" (כל עוד אינם כופרים חלילה), ויכולים להצטרף למניין, והוא הדין למניין בחופה (בפרט שרוב המניין שומרי תורה ומצוות). לכן הרב שעורך את החופה צריך לדאוג לכך, שיקשיבו לברכות, ושיענו אמן. מקורות: א. בגמ' בכתובות ז: מובא: "ת"ר מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה" ושואלת הגמ' (שם) "מנין לברכת חתנים בעשרה? שנאמר (רות ד'): ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה. ורבי אבהו אמר: מהכא (תהילים ס"ח) במקהלות ברכו אלוקים ה' ממקור ישראל". ובהמשך הגמ' (ח.) מבואר ש"חתנים מן המנין". הרמב"ם (אישות פ"י ה"ה) פסק: "ואין מברכין ברכת חתנים אלא בעשרה גדולים ובני חורין וחתן מן המנין". וכן פסק השו"ע (אהע"ז ס"ב ד'). וכתב בפת"ש (סק"ז) בשם הנוב"י, שבדיעבד אם כבר ברכו בלא עשרה יצאו ידי חובה, אף שמסדר קידושין כזה עוון פלילי הוא שיהא לו עסק בענייני קידושין. אולם למעשה הכרעת האחרונים שצריך לחזור ולברך בעשרה (ערוה"ש שם סע' י"ג, שבט הלוי ח"ד או"ח סי' ו' שו"ת יבי"א ח"ב סי' ו'). ונחלקו הראשונים האם צריך גם לברכת האירוסין עשרה? דעת רב האי והרא"ש (שם סי' י"ב) שגם ברכת אירוסין צריכה עשרה, והטעם לכך כטעם החיוב בגמ' לברכת נישואין, אם לטעם הברייתא, הרי שאצל בועז ורות היה גם אירוסין לפני כן, ואם לטעם שמביא רבי אבהו, הרי גם ברכת אירוסין היא בכלל עסקי מקור. אולם לדעת ר"ש הנגיד, אף שלברכת נישואין צריך עשרה, מכל מקום לברכת אירוסין אין צריך, כיון שהגמ' מתייחסת רק לברכת נישואין, וכמו כן הרי קי"ל בכל מקום שמספיק קידושין בפני שניים. מרן השו"ע (אהע"ז ל"ד ד') הכריע ש"ברכת אירוסין צריכה עשרה לכתחילה". וכתב החלקת מחוקק (סק"ז) שהכוונה לב' עדים, ועוד שמונה אנשים אפילו שיש ביניהם קרבה. וציין הב"ש (סק"ז) שגם אם אין עשרה למעשה אין הדבר מעכב. ב. כיון שבברכת הנישואין צריך שיהיו עשרה, אם כן צריך שיהיו עשרה שמצטרפים למניין, ולכאורה אם אין עשרה שומרי שבת, נחשב שאין בחופה מניין (ראה מ"ב סי' נ"ה סקמ"ו). אלא שכבר האריכו האחרונים במחללי שבת של זממנו שע"פ רוב דינם כתינוקות שנשבו, וכן כתבו פוסקי זמננו, כמבואר בשו"ת יביע אומר (ח"א יו"ד סי' י"א), ויתרה מזאת כתב בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' כ"ג), שמחלל שבת מצטרף למנין, כיון שהלימוד של עשרה למנין נלמד מ"עדה" והרי עדת המרגלים היו רשעים. ואם כן גם אלו שנמצאים סביב לחופה, מצטרפים למניין, כל עוד אינם עושים להכעיס חלילה וכופרים בתורת ה'. יש לצרף לכך את דעת ערוה"ש (סי' ס"ב י"א), הסובר שהברכות הנאמרות בחופה, אינן ממש כדין דברים שבקדושה הצריכים מניין, אלא שצריך עשרה לכבוד הנאספים ולכבוד ירושלים, ולכן אם התחילו בעשרה ויצאו מקצת גומרין (עיין שם בסי' ס"ד י"ג). ואף שרבים חולקים וסוברים שאם יצאו לא ימשיכו לברך, מכל מקום כאשר מדובר בתינוקות שנשבו, וברוב מניין שומרי תורה ומצוות, ניתן לברך לכתחילה, רק שיש לעורר את הציבור שיקשיבו לברכות ויענו אמן (ראה משפט הכתובה ח"ח עמ' תכ"ד הערה 12). ברכת ה' עליכם,