האם בשבת שמקדשים על יין הקידוש, ולאחר מכן במהלך הסעודה מביאים יין אחר. צריך לברך הטוב והמטיב?

שלום וברכה, יש לברך ברכת הטוב והמטיב רק אם התקיימו התנאים הבאים (המבוארים בשו"ע סימן קעה ובדברי הפוסקים שם): א. לא נגמר היין הראשון. שאם נגמר היין הראשון, אין ביין השני ריבוי טובה כל כך, שהרי הביאו את היין החדש משום שנגמר היין הראשון (משנה ברורה ס"ק ג, הלכה ברורה קעה ה). ב. היין השני לא ידוע כגרוע מהיין הראשון (שו"ע קעה ב). ג. היין השני לא היה על השולחן בזמן שבירכו על היין הראשון, שאם שתי היינות נמצאים יחד על השולחן יש לברך על היין המשובח לפני היין הגרוע וממילא לא ניתן לברך ברכת הטוב והמטיב על היין השני הגרוע (שו"ע קעה ג). ואם לא ידוע איזה יין יותר טוב, אפשר לברך גם כאשר שני היינות על השולחן אך לכתחילה טוב להדר ולהסיר מהשולחן אחד מהיינות ואז להביא אותו לשולחן אחר כך ולברך עליו ברכת הטוב והמטיב (משנה ברורה ס"ק יד). ד. יש אדם אחר השותה עמו את היין, שכך משמע לשון הברכה "הטוב" - לו ו"המטיב" - לחברו. בנוסף צריך שחברו השותה עמו את היין יהיה שותף עמו ביין. אשתו או ילדיו נחשבים כשותפים. אם מדובר באורח - בעל הבית יעמיד את הבקבוק על השולחן כך שמי שרוצה יוכל לשתות ואז האורח נחשב כשותף, ויכולים לברך ברכת הטוב והמטיב (שו"ע קעה ד, ומ"ב שם). מקורות והרחבה: א. לדעת הבית יוסף (סי' קעה) והרמ"א (קעה א) ניתן לברך ברכת הטוב והמטיב אפילו אם נגמר היין הראשון. אולם המשנה ברורה (ס"ק ג) הביא שיש בזה מחלוקת, וכתב שאם אין להם כלל מהיין הראשון אין לברך ברכת הטוב והמטיב משום שבמקרה שכלה היין, לא מחמת שינוי הביאו יין נוסף, אלא מפני שכלה הראשון ואין בזה ריבוי טובה כל כך. וכתב ההלכה ברורה (קעה ה) שמכיון שיש בזה מחלוקת אומרים ספק ברכות להקל אפילו נגד מרן השולחן ערוך, ואין לברך אם לא נשאר מהיין הראשון, והביא משו"ת פני יצחק שכך המנהג, ע"ש. ב. יש מהראשונים שנקטו שאין לברך אלא כאשר היין השני ודאי טוב מהיין הראשון. וכתב הכף החיים (סע' יב) שהרוצה לחוש לשיטתם ולא לברך רשאי, אך יברך בליבו. ג. הנה השולחן ערוך נראה כסותר את עצמו בעניין זה. בסעיף א כתב השולחן ערוך (ע"פ הטור): "הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב. ולאו דוקא הביאו להם מחדש אלא הוא הדין אם היה להם מתחלה שתי יינות מברכין על השני הטוב והמטיב". הרי שיש לברך הטוב והמטיב כאשר היה לו את היין השני מתחילה. ואילו בסעיף ג כתב השולחן ערוך (על פי המרדכי): "הביאו לו יין רע ויין טוב כאחד יברך מיד בורא פרי הגפן על הטוב ופוטר את הרע ולא יברך על הרע תחלה בורא פרי הגפן כדי לברך אחריו הטוב והמטיב כי לעולם יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה". הרי שאין לברך הטוב והמטיב כאשר שתי היינות באו כאחד, אלא מברך על היין היותר טוב ופוטר את היין הפחות טוב. בבית יוסף הביא את דברי הטור (מקור ההלכה בסעיף א) ודברי המרדכי (מקור ההלכה בסעיף ג) כמחלוקת. כנראה שהשולחן ערוך חזר בו מדבריו בבית יוסף, ולמסקנה סבר השולחן ערוך שאין סתירה בין הדעות, וצריך ליישב את דברי השולחן ערוך, מדוע אין סתירה בין שני הסעיפים. מצינו שני יישובים לסתירה: 1. תירוץ הרמ"א לסתירה בשולחן ערוך: הרמ"א בסעיף א יישב את דברי השולחן ערוך, שכוונת השולחן ערוך בסעיף א שצריך לברך הטוב והמטיב "דוקא שלא היו לפניו יחד כשבירך בורא פרי הגפן אבל היו ביחד אינו צריך לברך אלא בורא פרי הגפן כמו שיתבאר סעיף ג' ". המשנה ברורה (ס"ק ד) הביא שתי שיטות מהי ההגדרה שהיין השני לא היה לפניו: א. לדעת הלבוש לא מברכים הטוב והמטיב כאשר שני היינות היו על השולחן, ומברכים רק אם היין השני לא על השולחן. ב. לדעת הלחם חמודות לא מספיק להסיר מהשולחן ולברך הטוב והמטיב, אלא מברכים הטוב והמטיב כאשר היין השני נמצא במרתף מחוץ לבית. וכתב המשנה ברורה שספק ברכות להקל. ניתן להבין שכוונת המשנה ברורה היא לפסוק כדברי הלחם חמודות שאם היין לא היה על השולחן אלא בבית ובירך הגפן על היין הגרוע לא יברך ברכת הטוב והמטיב על היין הטוב שבבית, שהרי ברכת הגפן שבירך על היין שהיה על השולחן פוטרת את היין השני מברכת הטוב והמטיב. אך אם זו כוונת המשנה הרי שהמשנה ברורה סותר את עצמו. כי המשנה ברורה בהמשך (ס"ק ה) כתב שאם בדיעבד בירך הגפן על היין הגרוע יברך הטוב והמטיב על היין השני. משמע שלא איבד את הברכה אף שהיין המשובח היה על השולחן. עוד כתב המשנה ברורה (ס"ק יד): "ואם מסופק לו איזהו טוב ואיזהו רע מותר לו לכתחלה לברך בורא פרי הגפן על האחת וברכת הטוב על השני אף שהובאו לפניו לכתחלה שניהן כאחת וזהו מדינא ומכל מקום טוב להדר כשיש לו ספק איזהו טוב שמתחלה יסלק אחת מן השלחן ואח"כ יברך בפה"ג על האחת ואח"כ יברך ברכת הטוב על השני ויוצא בזה ידי כל החששות. כתב בא"ר דכן אם רוצה לברך על כמה יינות יסירם עכ"פ מהשלחן בשעת ברכה ראשונה ואח"כ כששותה אפילו כמה יינות מברך על כ"א ברכת הטוב". הרי שהמשנה ברורה לא כתב שצריך להוריד את היין השני למרתף, אלא משמע שמעיקר הדין אפשר לברך הטוב והמטיב כאשר היין על השולחן, וטוב להסיר מהשולחן. וכתב הפסקי תשובות (קעה הע' 27) שהמשנה ברורה סותר את עצמו. אך נראה שאין סתירה במשנה ברורה. אלא אין כוונתו שאם יש לו יין בביתו שלא במרתף אז שוב לא יוכל לברך ברכת הטוב והמטיב על היין השני. אלא כוונתו שאם יש לו בביתו יין טוב הוא צריך להביא את היין לשולחן ולהקדים אותו מדין קדימה בברכות. אך אם הוא בירך על יין גרוע שעל השולחן הוא יוכל לברך אחר כך הטוב והמטיב על היין השני אפילו כאשר הוא על השולחן. וכן כאשר יש לו שני יינות טובים ולא ברור איזה יין יותר טוב מהיין השני הוא יוכל לברך כאשר שתי היינות נמצאים על השולחן, אלא שטוב להוריד מהשולחן. וכך כתבו בדעת המשנה ברורה הברכת ה' (ח"ד עמ' רד) וההלכה ברורה (קעה סע' ג בירור הלכה אות ב). וכך נראה מהשונה הלכות (סי' קעה סע' א-ב). עד כאן לגבי תירוץ הרמ"א לסתירה שולחן ערוך. 2. בערוך השולחן (ס"ו) כתב שלא צריך להגיע לתירוצו של הרמ"א משום שהשולחן ערוך בסעיף א מדבר על מצב שהיו היינות יחד בשעת הברכה, אלא שצריך לברך הטוב והמטיב משום שהיינות הם משני מינים כמו יין שחור ויין אדום, ושניהם טובים; ובעל כרחו צריך לברך על האחד "בורא פרי הגפן", ועל השני "הטוב והמטיב". וכן כתבו הברכת ה' (שם) וההלכה ברורה (שם) בדעת השולחן ערוך, והביאו כן בשם כמה אחרונים. עוד פרטים וספקות בברכת הטוב והמטיב על יין: האם צריך לשתות רביעית מהיין? לדעת כף החיים (ס"ק י) אין לברך אלא אם שותים רביעית מהיין הראשון ומהיין השני, והביא כן גם בשם המסגרת זהב על הקיצור שולחן ערוך. אמנם במשנה ברורה לא הזכיר תנאי זה ומשמע שלא סבירא ליה שזה מעכב. ובשו"ת יביע אומר (ח"ח סי' כג אות טז) כתב שלא צריך לשתות רביעית, וכתב: "וכבר האריך בזה הגר"י ידיד בספר ברכת יוסף ח"א (עמוד קמד והלאה), שבודאי שא"צ שום שיעור לברכת הטוב והמטיב, כי לא מצינו בשום פוסק ראשון או אחרון שיאמר כן, ורק לענין ברכה אחרונה צריכים שיעור וכו', ותמה מאד על הכף החיים שכתב מדעתו להצריך שיעור וכו'. עש"ב". עכ"ל היביע אומר ע"ש. וכן כתב הברכת ה' (ח"ד עמ' קצט) שלא צריך לשתות רביעית. האם הברכה היא דווקא כאשר שותים יין בתוך הסעודה? כתב הרמ"א (קעה ה) שמברכים הטוב והמטיב גם כאשר לא שותים בתוך הסעודה. וכן כתבו המ"ב (קעה ב), והאור לציון (ח"ב יב ט), והברכת ה' (עמ' קצח). לעומת זאת הכף החיים (קעה כח ) והיביע אומר (ח"ט קח פה) חששו לשיטה שהבינה ברש"י שאין לברך שלא בתוך הסעודה. וכתב ההלכה ברורה (סימן קעה סעיף כג) שמכל מקום נראה שאם שתו יין מכוס הקידוש, (ואפילו קידשו על מיץ ענבים), ולאחר מכן בתוך הסעודה באים לשתות יין ממין אחר שהוא משובח יותר, או שאינם יודעים שהראשון משובח מן השני, מברכים עליו "הטוב והמטיב", מפני שאף יין הקידוש שהוא במקום סעודה ובשעת סעודה נחשב כבא בתוך הסעודה. וכן אם שותים יין סמוך לסעודה אף בשאר ימים, (שאינם מברכים עליו ברכה מעין שלש אלא ברכת המזון פוטרתו), ולאחר מכן שותים יין ממין אחר בתוך הסעודה, מברכים עליו "הטוב והמטיב". עכ"ד ההלכה ברורה. אם שתו מיץ ענבים ואז שתו יין האם מברכים הטוב והמטיב? יש אומרים שאם בתחילה שתו מיץ ענבים ואז יין לא מברכים הטוב והמטיב שאין מיץ ענבים חשוב ומשמח (אור לציון מו יג, והגרי"ש אלישיב כמובא בוזאת הברכה עמ' 173). ויש אומרים שמברך הטוב והמטיב (הגר"נ קרליץ, הגרח"פ שיינברג, כמובא בוזאת הברכה שם, הלכה ברורה קעה טז). אם צריך לברך על היין השני ברכת הגפן האם מברכים עליו הטוב והמטיב? בשער הציון (קעה ב) הביא השם הגרע"א שהביא בשם הבית יהודה שאם מברך על יין אחר הגפן בגלל שנמלך או שהיה שינוי מקום אינו מברך משום שהיין השני הוא עניין אחר. וכן פסק ערוך השולחן (קעה ח). וכן פסק הברכת ה' (ח"ב עמ' קצה), והביא שכן כתב בספר הבתים משום שכבר בירך הגפן ואין צריך להודות יותר. וכן כתב ההלכה ברורה (בירור הלכה קעה א). אך המשנה ברורה בשער הציון מיד אחר כך (ס"ק ג) כתב שאם שתה בליל הסדר יין אחר מברך הטוב והמטיב. וצריך לומר שדבריו שם אינם כשיטת רע"א (מנחת שלמה סי' יח).