בגד שלבשו בשבת אך לא ייחדו אותו ספציפית לשבת, האם מותר ללבשו ביום חול רגיל או שחלה עליו קדושת השבת אחת ולתמיד?

שלום וברכה, אף אם מדובר בבגד שיוחד ספציפית לשבת אין איסור להפוך אותו לבגד של ימות החול (הבגד לא מתקדש לשבת). אולם, כל עוד הבגד עדיין מיועד לשבת אין ראוי ללבוש אותו בימות החול, משום שראוי שבגדי השבת יהיו מיוחדים רק לשבת. מכל מקום ניתן ללבוש בגדי שבת לשמחה של מצווה כגון לחתונה ובר מצווה (ראה חוט שני ח"א עמ' נג אות ה). הרחבה: דין זה שמותר ללבוש בגד של שבת בחול הוא פשוט, אבל נרחיב בביאור הדברים: חפץ של מצווה כגון ציצית, לולב ושופר שהזמינו (ייעדו) אותו למצווה, ואכן למעשה השתמשו בו פעם אחת למצווה - החפץ מוגדר כחפץ של מצווה ואסור להשתמש בו לדבר אחר כל זמן שהוא ראוי למצווה. לאחר שהוא כבר לא ראוי לשימוש של המצווה ניתן להשתמש בו לשימוש אחר, אך לא להשתמש בו תשמיש מגונה (ראה סימן כא, סעיף א ומ"ב שם). אולם שעוה הנותר מנר שבת מותר לזרוק לאשפה משום שאין בו כל קדושה אלא הנר בא להנאתו בשבת ושלא ייכשל בעץ ואבן, והראיה שמותר לעשות כל תשמיש אף של חול כנגד הנר שהודלק לכבוד שבת (הגרש"ז, שש"כ פרק מג הע' ריח). בכף החיים (רצז, ס"ק יא) הביא בשם הבן איש חי שהדס של שבת לא יזרקנו אחר מוצאי שבת עם הזבל לאשפה. דברים אלו נאמרו כמידת חסידות ולא מעיקר הדין. ועוד שמדובר כאשר ייחדו את ההדס רק לשבת ולא כאשר משתמשים בו גם לימות החול (גנזי קודש פ"כ, הע' ח). בכל מקרה פשוט שגם למידת חסידות זאת אין בעיה להשתמש בהדס בימות החול אלא רק מקפידים שלא לזורקו בבזיון. על כן פשוט שמותר להשתמש בבגדי שבת בחול. ומכיוון שרגילים להשתמש בבגדי שבת גם בימות החול לפעמים (ראה לקמן), לכן גם למידת חסידות המוזכרת בבן איש חי נראה שאפשר לזורקם לאשפה בתום השימוש. כאשר הבגדים עדיין מיועדים לשבת נכון שלא להשתמש בהם בימות החול. זה לשון המגן אברהם (רסב, ס"ק ב): "ובכתבים איתא טוב שלא ילבוש בחול מכל מה שלבש בשבת אפילו חלק". אולם מעיקר הדין אין בזה בעיה. בספר תורת חיים (רסב, ס"ק ו) כתב שנוהגים כשיש איזה שמחה של מצווה שלובשים בגדי שבת גם ביום חול. וכן מבואר בחוט שני - שבת חלק א' (עמוד נג אות ה): "הלובש בגדי שבת בימות החול כגון לשמחות של רשות וכדומה ממעט בזה את הענין של "בגדי שבת". הרי שלצורך חתונה ושאר שמחה של מצוה אין מניעה ללבוש בגדי שבת. ועיין בשו"ת שבט הלוי חלק ט' (סימן קלא אות ד) שמשמע מדבריו שאין מניעה להשתמש בבגדי שבת לצורך מפגשים של שידוכים. יש לציין שדעת החזון איש היא שלא ראוי ללבוש בגדי שבת בחול כלל. וכך נשאל הגר"ח קנייבסקי בספר דולה ומשקה (עמ' קנח): "רוב ככל ישראל נשארים עם בגדי שבת במוצאי שבת (עד השינה), ויש שמועה שמרן החזון איש לא נהג כן אלא הוריד את בגדי השבת מיד במוצאי שבת. האם הנוהג כרוב כלל ישראל, מוחין בידו? תשובת הגרח"ק: נכון להוציא מיד". ושוב נשאל הגרח"ק: "לשיטת מרן החזון איש שצריך להוריד בגדי שבת מיד במוצאי שבת מהו הדין אם יוריד בגד אחד וניכר הדבר, כגון הלובשים עניבה שיורידו את העניבה, האם מועיל או לא? תשובת הגרח"ק: כולם". מנהג העולם שלא להקפיד להוריד מיד כדעת החזון איש. ובספר חוט שני (שם, עמ' נד) כתב שאם רוצה ללבוש בגדי שבת גם אחר הבדלה מותר.