אני לא נשואה, אז קראתי שאפשר לעשות התרת נדרים בערב יום כיפור בבית כנסת. אף פעם לא עשיתי, ואין לי מושג איך זה הולך. אפשר לדעת? אני קוראת יחד איתם ואחר כך אומרת על מה אני רוצה להתיר?

שלום וברכה, לא נהגו נשים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה או בערב יום כיפור (הגרש"ז אוירבך, תשובות והנהגות ח"א, שלח). נשים נשואות יכולות למנות את בעליהן כשליח להתיר את נדריהם בהתרת נדרים, משום שאשתו כגופו, אולם נשים לא נשואות ושאר אנשים לא יכולים למנות מישהו אחר להתיר עבורם את נדריהם (שו"ע יו"ד רלד, נו, רב פעלים ח"ד, או"ח, לד). לכן חשוב שנשים שאינן נשואות יגיעו לבית הכנסת ל'כל נדרי' על מנת להתיר את נדריהן (ב'כל נדרי' מתירים את הנדרים של שנה שעברה וגם מבטלים את הנדרים של השנה הבאה). אם נשים חוששות שלא יגיעו לבית כנסת לכל נדרי, אזי ראוי על כל פנים שיאמרו לעצמן את נוסח ה'מודעה' בסוף התרת נדרים, ועל ידי המודעה הן מבטלות מראש את נדריהן שידרו בשנה הבאה (תשובות והנהגות שם. וכן כתב התשובות והנהגות שוב בחלק ג סי' קס). לאיזה סוגי נדרים מועילה התרת נדרים או אמירת 'כל נדרי'? ההלכה היא שאם אדם נוהג במנהג טוב שלש פעמים, או שאמר שיעשה דבר טוב זה נחשב נדר. על ידי התרת נדרים בערב ראש השנה או 'כל נדרי' מבטלים נדרים אלו. אולם התרת נדרים לא מועילה להתיר את כל סוגי הנדרים, ובמקרה של נדר מפורש יש לשאול חכם אם צריך התרה. הרחבה: דברי הגרש"ז שנשים לא נהגו להתיר נדרים הובאו בספר הליכות שלמה (א, י), ובספר אשי ישראל (פרק מה, הערה עז). גם בתשובות והנהגות (שם) כתב שלא נהגו להתיר את נדריהן, וכתב שתמיד הוא תמה מדוע לא נהגו להתיר את נדריהן. בהמשך דבריו ביאר שצריך לומר שסומכות על כל נדרי, ומשום הצניעות לא נהגו לבוא לפני בית דין להתיר. עוד כתב שטוב שיעשו מודעה בביתם. מה שכתבנו שמועילה התרת נדרים לבטל מנהגים של מנהג טוב שלש פעמים ושל אמירת דבר טוב ראה דעת תורה (יו""ד, ריא, ב), הליכות שלמה (ראש השנה, א, ט). בברכה, וגמר חתימה טובה!