מה מברכים על טורטיה? יש איך להבחין בין סוגי הטורטיות?

שלום וברכה, אם הטורטייה נעשית מקמח תירס - ברכתה שהכל ואחריו נפשות (ראה שולחן ערוך סימן רח סעיף ח). הטורטיה המצויה כיום בארץ ישראל נעשית מקמח חיטה. נחלקו הפוסקים אם ברכתה המוציא או מזונות. נכון לצאת מהספק ולאוכלה בסעודת פת או לקבוע עליה סעודה ולברך המוציא וברכת המזון. אם אוכלה בנפרד ולא קובע עליה סעודה יש לברך עליה מזונות ועל המחיה. מקורות והרחבה: יש שפסקו שברכת הטורטיה מזונות משום שאין לה תואר לחם (הגר"ד ליאור שליט"א כמובא באתר ישיבה, ועוד פוסקים). או שיש לו צורת לחם אלא שברכתו בורא מיני מזונות, כיון שעיקר מאכלו הוא בדרך עראי, ואין דרך בני אדם לאכול מאכל זה לשובע, אלא כדי להשקיט את רעבונם ודינו כפת הבאה בכיסנין, ורק אם אכן יקבעו סעודה על מאכל זה יברכו לפניו המוציא ולאחריו ברכת המזון (הרב מרדכי רובין בעל הארחות שבת, בכתב עת: מוריה, בגדרי פת הבאה בכיסנין). ויש שפסקו שברכתה המוציא (הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א כמובא בספר ברכה נאמנה בסוף הספר סימן י, ועוד פוסקים). יש שכתבו שיש ספק בברכתה כדלהלן: בספר ליבון הברכה (ספר המשך לספר 'וזאת הברכה', עמ' 45-46, 265-266) כתב בשם הגר"צ ובר שיש להסתפק אם הטורטיה דקה מספיק בשיעור שאין עליה תואר לחם וברכתה מזונות או שהיא מוגדרת כעבה מספיק וברכתה המוציא. וכתב שאם קבע עליה סעודה יברך המוציא. והוסיף שלא צריך שיעור קביעות סעודה אלא אם אוכלה כאחת הארוחות העיקריות ולא לקינוח יברך המוציא וברכת המזון ע"ש. בספר הליכות ברכות (עמ' קעו- קעט) ביאר שאכן מצד התוצאה הסופית באמת אין לה תואר לחם. אולם מכיוון שנעשית העיסה בלילה עבה, אולי די בכך להגדירה כלחם ולברך עליה המוציא וברכת המזון. למסקנה הוא נטה שהולכים אחרי התוצאה הסופית. כלומר שאף שנעשית בלילה עבה, מכיוון שבסוף אין לה תואר לחם ברכתה מזונות. וכך כתבו המנחת יצחק (ח"א עא, אות ו) וברכת ה' להגר"מ לוי (ח"ב, פ"ב, סוף סעיף יב) שהולכים לפי התוצאה הסופית. לגבי הדין במקרה שאדם שבע ממאכל שברכתו ספק מזונות וספק המוציא, ראה שער הציון (קסח עא) שנחלקו בדבר המגן אברהם והדגול מרבבה. וראה בשו"ת מנחת אשר (ח"ב סי' כב אות ב) מה שכתב בזה. אולם במקרה שלא שבע לכל הדעות יברך מספק מזונות ועל המחיה כמבואר במ"ב (קסח, ס"ק עה). יש לציין שיש עוד שני סוגי טורטיה שפחות שכיחים כיום. יש סוג טורטיה מתוקה שטעמה דומה קצת לטעם עוגה וניתן לאוכלה לקינוח ולתענוג, ויש לברך עליה מזונות ועל המחיה אלא אם כן קבע עליה סעודה. ניתן לראות ברכיבים כגון שהיא רק כשישים אחוז קמח והשאר חומרים אחרים כולל סוכר וכדומה. ראה בהליכות ברכות (סוף עמ' קעט). וע"ע בליבון הברכה (סוף עמ' 45). יש גם סוג טורטייה שאינה דקה מאד אלא כמו פיתה עיראקית (לאפה) וברכתה המוציא וברכת המזון (ראה הליכות ברכות עמ' קעז). כאמור הטורטיה המצויה היא לא מהשני סוגים האחרונים, אלא היא דקה מאד ואינה מתוקה וכפי שכתבנו למעלה יש ספק בברכתה, ולמעשה אם לא יצא מהספק (בכך שאוכל אותה בתוך סעודת לחם או קובע עליה סעודה) יברך עליה מזונות כנ"ל.