שלום כבוד הרב, מצד אחד, אני יודע שכל אדם שאני עומד מולו הוא ניסיון בשבילי לעבוד על המידות. נניח שמישהו כועס עליי, אני יכול להתמודד עם זה ולא לכעוס בחזרה. הקב"ה מדבר אליי דרך אנשים בחיי, נכון? אז אם בן אדם כועס, הרי שהקב"ה מעמיד אותי למבחן דרכו? הקב"ה הכניס כעס באותו אדם כדי לבחון אותי? אני מבולבל.

שלום וברכה, יש בחירה חופשית לכל אדם, ורק לעתים נדירות ביותר הקב"ה לוקח את הבחירה מאדם מסוים לזמן מה כעונש על עבירה שעשה (ראה באריכות בשמונה פרקים לרמב"ם פ"ח). אולם מה שנכון לומר שהקב"ה גורם לאנשים להגיע אל המקום הנכון בזמן הנכון, ומגלגל זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. למשל אם אדם ראוי ליפול מהגג בגלל עבירות שעשה או מסיבה אחרת הוא ייפול מהגג בכל מקרה, אלא שבפועל הקב"ה יזמן אותו לביתו של מי שפשע ולא העמיד מעקה (שבת לב. ראה כלי יקר, וכן פירוש הרש"ר הירש לדברים כב, ח, עין איה שבת לב, אות רד). כמו כן בענייננו ניתן לומר שאם הקב"ה רוצה שמישהו יכעס על פלוני בשביל לנסות אותו או מסיבה אחרת אזי הקב"ה יזמן אותו למקום של אדם שכועס בכל מקרה. הרחבה: לאמיתו של דבר שאלה זאת קשורה לשאלה הכללית של ידיעה ובחירה. עיין בפירושו של הרב אורי שרקי לשמונה פרקים לרמב"ם פרק ח שביאר היטב את הסוגיה. אוסיף נקודה נוספת: אתה מניח שכל דבר שמגיע מאדם אחר זה כדי לשבור את המידות ולא לכעוס בחזרה. יש לדעת שעבודת המידות חשובה מאוד אבל יש דברים נוספים חשובים לא פחות ולא כל מה שקורה בא בשביל תיקון המידות. זה שאדם גורם לך רגשות שלילים כמו כעס לא בהכרח אומר שהוא בא כדי שלא תכעס. לפעמים דווקא צריך להקפיד עליו אם הוא עשה דבר חמור (ראה עין איה ברכות א, סט). לפעמים הוא בא כדי להעניש את האדם, ועוד כל מיני סיבות שונות ומשונות, ולפעמים באמת בא כדי לנסות את האדם שלא יכעס. לכן בכל התמודדות מול אדם צריך לחשוב מה נכון לעשות לפי התורה, ולא להחליט שכיון שהוא גורם לי רגש מסויים סימן שהתפקיד שלי זה לעשות הפוך. כל טוב!