אם אני נוהג להטיל תכלת בציצית, האם אסור לי ללכת עם ציצית שהיא רק לבן? ומה לגבי ציצית מנדפת זיעה שאני רץ ומתאמן איתה, גם בה אני צריך להטיל תכלת?

שלום וברכה! כמה אחרונים כתבו שבמצב שהתכלת קיימת וניתנת להשגה, אסור ללבוש בגד של ארבע כנפות כאשר יש בו רק ציצית של לבן. כך למשל כותב הר"י פערלא (פירוש לספר המצוות, מצוות עשה ז'): "...לבן בלא תכלת לא הותר אלא כשאין לו תכלת, אבל כשיש לו... אסור ללבוש הבגד, דהוי ליה כמבטל עשה דתכלת בידים..."; "...כשיש לו תכלת ולבן ואינו מטיל בבגדו אלא אחד מהם... עביד איסורא כשלובשו, כעובר עשה בידים". לענ"ד יש לשיטה זו ראיות רבות מדברי הגמרא והראשונים, עיין על כך בהרחבה במאמרי המופיע כאן: https://www.tekhelet.com/pdf/0976.pdf . על פי זה עולה, שבזמן שהתכלת נמצאת וניתנת להשגה, יש ללבוש רק ציצית עם תכלת. אם בזמנים מסוימים ביום יש לאדם קושי ללבוש ציצית עם תכלת (כפי הדוגמה שאתה מציין), עדיף שיימנע בזמנים אלה מללבוש בגד של ארבע כנפות, ויסתפק בקיום מצוות ציצית בשאר היום ובפרט בזמן התפילה (עיין שו"ע כ"ד, א). עם זאת, יש להבהיר כמה הבהרות: א. המקורות שהוזכרו לעיל, שמהם עולה שהתכלת היא חיוב גמור ושכאשר ניתן להשיג תכלת אין ללכת בציצית של לבן, עוסקים במצב שהתכלת קיימת באופן ברור וללא פקפוק, כגון בזמן התנ"ך וחז"ל. בתקופתנו עולה כמובן השאלה, האם זיהוי התכלת כיום הוא מספיק חזק על פי ההלכה כדי לקבוע ששוב חזרנו למצב של חיוב להטיל תכלת. לענ"ד אכן זיהוי זה הוא חזק ומבוסס דיו מבחינה הלכתית ודינו הוא כדין ודאי, וממילא חזר בימינו הדין העקרוני כנ"ל. אבל כידוע דעה זו אינה נחלת הכלל, ורבים מן הפוסקים סוברים שזיהוי זה אינו נכון או שאינו מחייב על פי גדרי ההלכה, מנימוקים שונים. על פי שיטה זו, המצב כיום הוא עדיין כפי שהיה בדורות הקודמים, כאשר לא היתה תכלת, שאז היה מותר ללכת בציצית של לבן. אך על פי השיטה שחידוש התכלת הוא נכון, נראה שאכן בזמננו חזר הדין שיש ללכת רק בציצית של תכלת. כך למשל נוקט הרב ליאור שליט"א בתשובותיו המופיעות כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/100746 https://www.yeshiva.org.il/ask/88767 https://www.yeshiva.org.il/ask/13583 . (להרחבה בנימוקים לזיהוי התכלת, והתמודדות עם טענות שכנגד, עיין במאמרי המופיע כאן: https://www.tekhelet.com/pdf/Ariel-Hatekhelet.pdf.) ב. דין זה של חיוב להטיל תכלת בציצית אינו תלוי בשאלה האם האדם נוהג להטיל תכלת או לא. אם אכן זיהוי התכלת בימינו הוא נכון, כל יהודי מחוייב בכך, בין אם הוא נוהג כבר להטיל תכלת ובין אם לא. וכמו כל מצוה אחרת, שמחייבת את האדם גם אם הוא עדיין לא התחיל לנהוג בה מסיבה כלשהי. כמובן, אם אדם אינו מטיל תכלת משום שהוא הולך בעקבות הפוסקים ששוללים את זיהוי התכלת בימינו, זה עניין אחר; אבל אם אדם סובר שהצדק הוא עם מחדשי התכלת, הרי החיוב להטיל תכלת בציציותיו אינו תלוי בשאלה האם הוא כבר התחיל כבר לקיים את המצוה או לא. ג. לעיתים קורה שאדם מתחיל להטיל תכלת, אבל מסיבות שונות הוא עדיין אינו מטיל תכלת בכל הציציות שלו אלא רק בחלקן, כגון רק בטלית גדול או רק בטלית קטן וכדומה. לאור הדברים דלעיל אין זו הדרך הראויה מבחינה הלכתית, אבל יש להבהיר, שעדיין זה עדיף בהרבה מאשר מצב שאדם הולך בציציות של לבן בלבד. לעיתים אנשים חוששים להתחיל לקיים מצוה זו, מתוך מחשבה ש"אם אני אתחיל להטיל תכלת זה יחייב אותי מכאן ואילך להטיל בכל הבגדים"; אבל כאמור, החיוב אינו תלוי בשאלה האם האדם כבר התחיל להטיל תכלת או לא, וממילא ודאי עדיף שהאדם יטיל תכלת לפחות בחלק מן הבגדים שלו מאשר שלא יטיל תכלת בכלל.