מה שראיתי בפירוש רש"י שהרב הפנה אותי אליו שהיו שירים שהתלוו אליהם כלים אך לא מוזכר שם שליוותה מנגינה את נוסח השירה וכן בדרך חוכמה ((להגר"ח קניבסקי) כלהמ"ק פ"ג ה"ז ביאור ההלכה ד"ה חמש שנים.) כותב שמסתמא שהכלים היוו מנגינה בשיר ולא רק ליווי. אבל רצוני לראות מקור (עם עדיפות למקור קדום יותר) ברור שמפורש בו שהיתה נעימה בשירת הלויים ולא רק מקום שהדבר נראה כמובן מאליו.

לשואל, שלום וברכה! ראה במשנה מסכת ערכין פרק ב משנה ו: "אין פוחתין משנים עשר לוים עומדים על הדוכן, ומוסיפין עד לעולם. אין קטן נכנס לעזרה לעבודה אלא בשעה שהלוים עומדים בשיר, ולא היו אומרים בנבל וכנור אלא בפה, כדי ליתן תבל בנעימה". כלומר, הילדים היו שרים בפה, כדי שיהיה מעין תבלין וטעם טוב בנעימה.