האם מותר להוריד ציצית למשך שעתיים בשביל שיהיה אפשר ללבוש ציצית אחרי? לדוגמה אם יש לי רק ציצית אחת ואם אני אזיע איתה אני לא אוכל ללבוש ציצית יום אחרי.

שלום וברכה, מותר, ואף מומלץ. מקורות והרחבה: 1. אין חיוב גמור לשים ציצית כשאין ארבע כנפות, אלא טוב ונכון שיהיה לאדם כל היום בגד עם ארבע כנפות כדי להתחייב בציצית [שו"ע (כד, א), וע"ע אגרות משה (ח"ד, ד)]. 2. אם לבישת הציצית בזמן שאתה מזיע יגרום שלא תוכל ללבוש את הציצית זמן רב, יש לשקול שכר מצוה כנגד הפסדה, וכעין זה אמרו חלל עליו שבת אחת כדי שתשמור שבתות הרבה. 3. יתכן שבזמן שאתה מזיע אין לך הנאת לבישה. דעת הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ציצית סע' כג) שבציצית בעינן הנאת לבישה, ועצם הנאת מצוה לא מועילה לעניין זה, משום שהנאת לבישה היא חלק ממצוות ציצית, וכשמצטער מלבישת ציצית פטור מלבישתה. אמנם דעת המנחת אשר (במדבר, שלח, מצות ציצית) שמקיים מצוה גם כשמצטער, שלא צריך בפועל ליהנות מהבגד אלא הדבר תלוי במהות הבגד ע"ש. אך עיין שם שהראה מקום גדול למקילים לא ללבוש ציצית צמר בקיץ מפני הצער ע"ש. ועיין מנחת אשר (במדבר עמ' שטז) שאין עונש בעידן ריתחא למי שמוריד ציצית בזמן שמזיע. 4. לגבי הפסק כשפושט ציצית ולובש שוב לאחר כמה שעות, ראה בשו"ע הרב (ח, כג) שכתב "אבל אם כשפשטו לא היה דעתו לחזור וללבוש עד לאחר כמה שעות, אזי אחר כך אם נמלך ללבשו תיכף ומיד צריך לחזור ולברך". הרי שרק אם דעתו לחזור וללבוש לאחר כמה שעות יש לברך. אמנם בשולחן ערוך הרב בהלכות תפילין כתב שיעור של הפסק - ב' או ג שעות. ובהלכות סוכה כתב שיעור הפסק - לאחר כשעה או שתים. באוצר אגרות קודש לרבי מלובביץ (מכתבי תורה סי' א) האריך לבאר את עומק כוונת השולחן ערוך הרב שאין סתירה בין השיעורים וכל שיעור נאמר בדווקא ומתאים לענינו ע"ש בדבריו נפלאים. אמנם בשו"ת מנחת אשר (ח"א סי' א) כתב שאף שאין דברי שו"ע הרב מכוונים לגמרי בשלשת מקומות אלה ברור ופשוט שאין כוונתו לחלק בין עניין לעניין ע"ש. ובהליכות שלמה (פ"ג הע' 24) ביאר לגבי לשון שו"ע הרב שכתב "ב' או ג' שעות" שאפילו שלש שעות זה לאו בדוקא והוא הדין ליותר משלש שעות והכל לפי העניין. בהליכות שלמה נקט כדעת שו"ע הרב. ובדרשו (מ"ב ח, לז) הביאו בשם הגראי"ל שטיינמן שהחזון איש הסתפק אם לברך לאחר הפסקה של לפחות שעתיים וחצי. אמנם בשו"ת מנחת אשר (שם) כתב שלמעשה הפוסקים נקטו עיקר שהפסק הוא בשהייה קצרה יותר. והבין כך מפשטות המשנה ברורה (ח לז). והביא גם שביביע אומר (ח"ח, ב, ו) נקט שיעור חצי שעה. וסיים המנחת אשר שלמעשה ראוי כשהוא רוצה להפסיק לשעה וכדומה לכוון בפירוש בתחילה כמשברך שהברכה תחול רק עד שיפשוט את הטלית. כל טוב!