ברש"י שמות כח ל: "שהחושן מכפר על מעוותי הדין". כלומר, על דיינים שעיוותו את הדין. וכיצד יתכן לכפר על דיין שעיוות דין מבלי שפיצה את המתדין ומבלי שחזר בתשובה על כך? ויתרה מכך, דיין שעיוות דין מודע לכך ובודאי שמע את דברי בעל הדין שאת דינו עיוות ולא חזר בתשובה על כך? ועוד מן הסתם המשיך לדון על אף שעיוות דין?

שלום הרב משה קורדוברו בפירושו על סדר עבודת יוהכ"פ בסידורו 'תפלה למשה' (תיקוני כה"ג, תיקון ח) אחר שהאריך בסגולת כפרת בגדי כהונה כתב: "והכוונה בכל זה, לכפר על כלל העם מהפגם שגורמים להם עוונות אלה בסוד הערבות, והפוגם עצמו צריך מירוק, וזה פשוט". אם כן, ודאי שהחוטא צריך כפרה ועליו לתקן את אשר עיות. כוונת הגמרא שמביא רש"י היא שהחושן מכפר עבור ישראל שערבים גם על החוטא שלא יענשו בסיבתו. יום טוב