היי הרב. אמא שלי הכינה קרקרים מקמח כוסמין והוסיפה שם רוב של שומשום ובטטה, שאלתי אותה מדוע היא השתמשה בקמח כוסמין? היא ענתה שהוא רק בשביל לדבק. (לפני כן היא הכינה את אותם הקרקרים עם קורנפלור ולאחר מכן שמעה מחברה שלה שמכינה מקמח רגיל, אז אמא שלי רצתה לנסות גם כן עם קמח אבל העדיפה כבר להשתמש בקמח כוסמין שהוא יותר בריא) השאלה היא מה ברכת הקרקר? כיון שהקמח בא רק ובעיקר בכדי לדבק אז הוא טפל ויש לברך אדמה? (שהרי הרוב המוחלט משומשום ובטטה והקמח רק מדבק אותם) או שמא יש לברך מזונות כיון שעצם העובדה שהיא העדיפה את הקמח כוסמין על הרגיל מוכיח שיש לה רצון כלשהו בקמח ולכן הקמח הפך להיות עיקר ויש לברך מזונות ? פשוט בש״ע מצאתי שמין דגן חשוב לברך עליו באופן שהוא בא לטעם (וכאן הוא בא רק לדבק) או באופן שבא לסעוד הלב (ורוב הפירושים הם לשבוע ממנו, לאכול אותן, או להינות מהטעם שלו) ולכן במקרה שלי הקמח בא רק לדבק, אבל היתה העדפה להשתמש בו כיון שהוא בריא יותר, והשאלה היסודית שעולה להבנתי היא: האם גם חשיבות של בריאות קובעת ברכת במ״מ על השימוש בקמח ? כי אם לא אז הוא טפל משום שבא רק לדבק, או שהוא באמת עיקר כיון שהוא בריר והיא העדיפה אותו על קמח רגיל (ואז יוצא לכאורה שגם על חשיבות של בריאות תקנו במ״מ על קמח) סליחה על החפירה אשמח לתשובה מהרב

שלום וברכה, כאשר משתמשים בקמח לא לטעם אלא כדי להדביק את המאכל, גם אם משתמשים בקמח כוסמין ולא בקורנפלור משום שהוא בריא יותר - עדיין עניינו להדביק ואין מברכים עליו מזונות. מקורות: פשוט, משום שאינו עשוי לטעם, וראה בהערה של הדרשו (סי' רח הע' 7).