אם ברכתי אדמה ושהכל כדי לטעום מהאוכל לפני הסעודה ובסעודה בירכתי המוציא זה מספיק ברכת מזון או שצריך גם בורא נפשות?

יש חילוק בין סוגי מאכלים שונים, שאכלו לפני הסעודה, לגבי ברכה אחרונה (רוב הסעיפים ממשנה ברורה סימן קעו): א. אם אכל לפני הסעודה דברים שרגילים לאכול בסעודה, כגון: בשר, תפוחי אדמה, וכד', וכשאוכל אותם בתוך הסעודה אין מברכים עליהם ברכה ראשונה, כיוון שהחליט לאוכלם לפני הסעודה צריך לברך עליהם ברכה אחרונה ואפילו בתוך הסעודה. ואם כבר בירך ברכת המזון, בדיעבד, הפסיד את הברכה. אמנם יש להיזהר שלא להגיע לידי ברכה שאינה צריכה, ולכן אם השולחן כבר ערוך אז ליטול ידיים ולאכול לחם לפני שאוכל אותם. ב. מי שאכל לפני הסעודה פירות, והוא מתכוון להמשיך לאכול פירות בסעודה, לא צריך לברך עליהם ברכה אחרונה, כי הכל צורך הסעודה. ואם אינו מתכוון לאכול פירות בסעודה, צריך לברך עליהם ברכה אחרונה, ואפילו כבר נטל ידיים ואכל לחם. אבל אם ברך ברכת המזון נפטר, בדיעבד, מהברכה האחרונה על הפירות. ג. אם אוכל מאכלים שנועדו לפתוח את התיאבון, לא יברך ברכה אחרונה, מאחר והם שייכים לסעודה. ד. אם אכל מיני מזונות, לתענוג או לשבוע קצת, צריך לברך עליהם ברכה אחרונה. ולדעת המשנה ברורה, אם מתקיימים בהם כל שלושת התנאים של פת הבאה בכיסנין יברך אבל בשאר מיני מזונות לא יברך מספק. בדיעבד, ברכת המזון פוטרת אותם מברכה אחרונה. ה. אם שתה מים לפני הסעודה בשיעור רביעית יברך עליהם 'בורא נפשות'. ואם שכח לברך לפני הסעודה, אם הוא מתכוון לשתות מים בסעודה לא יברך עליהם ברכה אחרונה, ואם אינו מתכוון לשתות בסעודה יברך עליהם אפילו לאחר ברכת המזון. משאלתך נראה שאין צריך לברך בורא נפשות מאחר ואת רוצה לטעום לצורך הסעודה וגם רוצה לאכול מהם בסעודה, כך שהטעימה שייכת לסעודה. אם היא מנותקת מהסעודה יש לנהוג כבסעיף א. אם זו רק טעימה בעלמא, ללא שיעור כזית, בכל מקרה אין לברך.