הבנתי שהרב צבי יהודה(כמובן בשם גדולי ישראל לדורתם ) אומר שהאמונה היא דבר פנימי שמקורו והוא בטבע האמונה אבל לאדם חולה, שחי רק שכל כי ככה הוא בטבעיות שלו בוחן דברים בצורה רציונלית גרידא, אז נכון נגדיר אותו חולה שמלא מחסומים , אבל הוא לא מודע לחולי הזה וגם במידה והוא ירגיש אלוקות או וודואות מיד השכל יגיד לו שמי אמר שזה בא מצד הטבע אולי דווקא התחושה הזו זה משהו חיצוני , ומיד יעזר במקרים שונים שמראים שגם שאר המאמנים בדתות שונות בטוחים בוודאות האמונה שלהם מה הרב היה מציע לאדם כזה

הרב צבי יהודה זצ"ל אמר שאמונה זה כח בנפש האדם והוא למעלה מהשכל והרגש כי הוא מקור כולם. אלא שאמונה טעונה פיתוח ושכלול ואם לא לומדים אז מגיעים למשברים כמו שכתבת. הרמב"ם כתב שאם מתבוננים בטבע ורואים כמה חכמה עצומה וכמה כוחות עצומים מתגלים בטבע- מיד האדם מבין כמה חכם וגדול לאין חקר מי שהמציא את כל זה ומי שמקיים את כל הבריאה העצומה כל כך. ומי שלומד את כל זה לא יכול שלא להאמין. ולימוד שני הוא להכיר את חכמת התורה ושם רואים לא רק את החכמה והיושר העצומים שיש בה אלא גם את הצדק והחסד הנפלאים בלי גבול ואז יוכל להבין את גדולת בורא העולם ונותן התורה ברוך הוא.