מסיבות שונות, אין ברצוני להביא ילדים לעולם. אני מודע לכך שזו מצווה חשובה ומצטער על ביטולה ואף על פי כן אינני מתכוון לקיימה. ואני משער שהחלטתי לא תשתנה. אני כיום רווק ומתלבט אם להישאר רווק ללא זוגיות או לנסות למצוא אישה שלא מעוניינת בילדים, להתחתן איתה ולמנוע ילודה. האם יש בהחלטה זו קביעה הלכתית כלשהי? כלומר האם יש מצווה/חובה/איסור/עניין שכן אתחתן או שלא אתחתן בהינתן שלא אקיים את מצוות פרו ורבו? השיקולים שאני יכול לחשוב עליהם הם מצד אחד שנישואים מצמצמים את הפיתוי לאישות בחטא ללא נישואים ומצד שני שאם אתחתן ואמנע ילודה יש בכך אולי מעבר ישיר יותר על ציווי פרו ורבו. איך יש להתייחס לשיקולים אלו והאם יש שיקולים נוספים? שאלה נוספת: האם בהצטרפות לקבוצת אל הורים (אנשים שאינם מעוניינים בלידת ילדים) יש איסור של חילול השם (מכיוון שבכך אני מצהיר בפרהסיה שאינני מתכוון לקיים את המצווה ולא רק חוטא בפרטיות) בנוסף לעצם ביטול המצווה שאני ממילא חוטא בו. פרטים נוספים: אני בן 37 ועד היום לא חטאתי במעשה עם אישה ואני משער שלא אחטא גם בעתיד אפילו אם אשאר רווק. עם זאת, אני חוטא לפעמים במחשבות אסורות.

שלום וברכה! ראשית, כפי שאתה כותב בעצמך, באופן עקרוני החלטה כזו אינה תקינה על פי ההלכה. ייתכנו מצבים נדירים מאד שבהם אדם פטור מלקיים את מצוות פרו ורבו, אבל באופן עקרוני כל יהודי מחוייב במצוה זו. לכן קשה לי לענות בפירוט על השאלה, כיוון שאני לא מעוניין ליצור את הרושם כאילו יש לגיטימציה הלכתית למצב כזה. אף על פי כן, אתייחס בתמצית לנקודות שהעלית: א. גם אם משום מה אין לאדם אפשרות לקיים מצוות פרו ורבו, או שהוא כבר קיים את המצוה, עדיין הוא צריך להתחתן כדי למנוע מצבים של חטא (עיין יבמות ס"א ב; רמב"ם אישות ט"ו, טז; שולחן ערוך אבן העזר א', ח). ב. בהצטרפות אל קבוצה כפי שתיארת, אכן יש בעיה של חילול השם ו"מחזיק ידי עוברי עבירה". מאחל לך שתזכה לבנות בית ולגדל משפחה בשמחה!