האם יש מנהג שנשים מקפידות לומר כל נדרי? האם משתדלות לבוא לבית כנסת? גם מטופלות בתינוקות מגיעות? זה מנהג שמוזכר כמנהג מחייב (כמו שמיעת תקיעות בראש השנה) או שאין זה מחייב אלא שבפועל הרבה נוהגות להגיע בגלל מעלת כל נדרי, וכמו שהרבה מגיעות ליזכור…? אם כן – אשמח למקורות. אני אשכנזי ואמא שלי הייתה משתדלת להגיע גם כמה חודשים אחרי לידה. אשתי מעדות המזרח, ואמא שלה לא היתה משתדלת בזה, וגם אשתי כיום שיש ילדים קטנים בבית, נוהגת כמוה. האם ייתכן שיש בזה הבדל בין אשכנזיות וספרדיות?

שלום וברכה, לא נהגו הנשים לעשות התרת נדרים בערב ראש השנה, כי הן סומכות על אמירת כל נדרי של יום הכיפורים (תשובות והנהגות ח"א, סי' שלח, והליכות שלמה פ"א י). אכן הרבה נשים נוהגות להגיע לבית הכנסת לאמירת כל נדרי. הן משום החשיבות של ביטול נדרים לפני יום כיפור כאמור, והן משום שיש באמירת כל נדרי חשיבות וטעמים נשגבים על פי הקבלה (עי' פסקי תשובות תריט הע' 4). אך אין חובה שנשים יגיעו לבית הכנסת לאמירת כל נדרי. בפרט אם הן מטופלות בתינוקות. לכן אשתך יכולה להמשיך במנהג של אמא שלה שלא הקפידה להגיע לאמירת כל נדרי. אך כדאי לעשות התרה לנדרים שלה, בכך שתאמר לך בערב ראש השנה שתעשה התרת נדרים עבורה ותאמר בפני השלשה שאתה מבקש התרה גם עבור הנדרים של אשתך (יביע אומר ח"ב ל, תשובות והנהגות ח"א שלח). ולפחות תאמר לעצמה בקול את הנוסח של המודעה, כלומר ביטול נדרים שלהבא (תשובות והנהגות ח"ג קס). אין בכך הבדל בין בנות אשכנז לבנות ספרד.