שלום כבוד הרבנים בבית הכנסת בשכונתי התפילה של שבת מתחילה ב8 בבוקר ונמשכת בדרך כלל עד 10:10 בערך, ואחרי התפילה תמיד יש שיעור שמעביר אחד המתפללים, כל פעם מישהו אחר, והוא נמשך כחצי שעה. לפעמים יש שבתות בהן התפילה מתארכת יותר, וככה יוצא שיחד עם שיעור התורה יוצאים מבית הכנסת ב11 בערך. הבעיה מתעוררת בימות החורף הקצרים בהם חצות היום זה 11:25 ואפילו פחות מכך. ממה שלמדתי יש להקפיד להתחיל סעודה שניה לפני חצות היום, וכשיוצאים ב11 מבית הכנסת, עם כל ההליכה לבית וההכנות הקטנות האחרונות שנשארות אפילו כשמכינים מראש - מאחרים מעבר לחצות היום... עוד קראתי שאפילו נכנסים עקב כך לאיסור תענית בשבת, בבית הכנסת הזה בדרך כלל לא עושים שום קידוש (אפילו עם מזונות) אחרי התפילה וישר מתחיל השיעור. ובכלל יש פה עוד בעיה - גם אם מספיקים להתחיל לפני חצות (כל שכן כשלא מספיקים), עדיין בימות החורף הכי קצרים יוצא כך שסעודה שניה מתקרבת לסעודה שלישית, שאליה מגיעים שבעים ומלאים כל כך עד שהיא נהיית ממש סבל, בעיקר למי שרוצה לצאת ידי חובת לכתחילה עם פת. כשהערתי לאחד מחשובי הקהילה (בבית הכנסת הזה אין רב) הוא דחה את דברי בשאט נפש ואמר משהו ברוח "שטויות, הכל מתגמד לעומת שיעור תורה". האם הוא צודק? ואם לא, וכאמור איחור הסעודה אפילו כשמספיקים רגע לפני חצות, גורם לכך שסעודה שלישית היא בשבילי סבל על גבול הבחילה, האם מותר לי לוותר על השיעור שאחרי התפילה לגמרי? תודה וישר כוח

כדי שהשיער יובן ע"י המשתתפים שלא יוטרדו ברעבונם וכדי לא לעבור על איסור תענית בשבת יש להנהיג קידוש עובר לשיעור עם כיבוד קל ושתיה כאשר לסעודה שלישית לא יוצאים ע"י אכילה גסה ומצערת. לכן אין בררה אלא לסמוך על מיני תרגימה כגון פרות