אמרת לי הפעם, בוא נבוא בקטן נערבב ת׳שטך נאלתר כמו פעם, לא נחשוב המון ניקח קרוואן ונבנה בו אולפן בוא נסגור ת׳אלבום במצפה רמון ותישן סופסוף ותכתוב סופסוף תתעורר מול זריחה ותקליט ואז שוב תבהל כמו תמיד ממה שיש ללב להגיד אז תכתוב על עצמך ממה אתה מפחד? תכתוב על אהבה שלא מצאו לה הפי-אנד תכתוב איך זה לחזור לבית ריק איך זה שבית מתפרק בדיוק על זה אני לא רוצה לכתוב יעשו כותרת מזה משהו טוב כל הצבועים, כל הצבועות כל מי שלא מוכן להודות ולהגיד לי שאני לא המשוגע היחידי לא המשוגע היחיד תגידו שאני לא המשוגע היחידי לא המשוגע היחידי אני כותב שירים ביום אני כותב שירים בלילה מחפש אותך בכל מקום בלמטה ובלמעלה אני מתאהב במוזיקה שוב מנגן לעצמי עדיין בלעדיה אני איש עצוב ואיתה אני מרגיש בבית אני מאמין, משמע אני סקרן מחפש את אלוהים בכל דבר קטן ואם למדתי משהו בחיים שלי עד כאן איפה שפשוט מידי שמה מסוכן לא כזה חשוב, לא נושא הדגל לא כתבתי שום דבר שלא אמרו ממילא לא בחרתי צד, לא פרצתי דרך לא ר׳ שלמה קרליבך, אפילו לא בערך לא דוגמא אישית ולא גורו עם פודקאסט כל מי שיודע בא לי כבר שישתוק קצת כל הגאונים עם השיטות כל הצדיקות ברשתות כל הישועות והשריטות קראתי תהילים ולא נושעתי טבלתי בכל יום ולא יצאתי טהור לא מצאתי ת׳אור אני מדבר אל כל מי שעדיין לא פתר את החידה של החיים שלו כל הפגומים, כל הפגומות כל מי שמוכן להודות ולהגיד לי שאני לא המשוגע היחידי לא המשוגע היחידי תגידו שאני לא המשוגע היחידי לא המשוגע היחידי אני כותב שירים ביום אני כותב שירים בלילה מחפש אותך בכל מקום בלמטה ובלמעלה אני מתאהב במוזיקה שוב מנגן לעצמי עדיין בלעדיה אני איש עצוב ואיתה אני מרגיש בבית יש שירים שמזיזים ת׳לב יש שירים שמזיזים ת׳ראש יש שירים שמזיזים מתחת אני רוצה הכל ביחד לכתוב בלי פחד להשתחרר

שלום אלו מילים מעלות בך את המחשבה שמדובר בכפירה? יום טוב