שלום הרב. קראתי לאחרונה מאמר של ת"ח על יחסם של חז"ל למרד בר כוכבא, וכדי לחזק את דברי רבי עקיבא שתמך במרד הוא המעיט בכבודו של רבי יוחנן בן תורתא שחלק עליו. כך למשל כתב: "חייבים להודות שהרבה עשבים עלו כבר על לחיי רבי יוחנן בן תורתא, ועל ר עקיבא לא עלו, וככל הנראה גם לא עתידים לעלות, כי שפתותיו דובבות בקבר מהנאמר בשמו בכל בית-מדרש ובכל מקום עד עצם היום הזה." וכתב שהביקורת על המרד הובאה בשם רבי יוחנן בן תורתא "תוך הדגשה שרק ממי שאינו מזרע ישראל במקור היא יכולה לבא." ו"התבטאותו הקשה כלפי רבי עקיבה היא זו שהביאה רבותינו להתעלם מההונאה שבדבר, וחשפו את מוצאו הלא מזהיר במיוחד." וכן "אין לנו אפילו הלכה אחת משמו, רק ׳התנהגות טובה׳ המוזכרת בשמות רבה." ("בא לפני רבי עקיבא, אמר לו עמוד וקרא בתורה, אמר להם לא עברתי על הפרשה ושבחוהו חכמים, הוי אז ראה ויספרה." ובניגוד לדברי אותו מאמר, נפסק לדינא בשו"ע קלט, א). ובאותו ענין: "ומי שגדל בבית תלמידי חכמים, כמה אפיזודה זו, הופכת מעמד זה למגוחך ומבליטה דבר הרבה יותר חמור. הלא מעולם לא נזקקו חכמים להכנה כדי לקרוא בתורה, ורבי יוחנן בן תורתא אינו מסוגל!" ועל דרשת רבי יוחנן בן תורתא "דובב שפתי ישנים – אע"פ שמת שפתותיו רוחשות בקבר" כתב: "אמירה חשובה ללא ספק, אך אמירה שתעלה יותר קרנו של רבי עקיבה מקרנו הוא. מכל מקום, שני מאמרים אלה, מצביעים על אישיות שהאירה רושם קל בלבד, ובתחום מוסרי אנושי בלבד – אף אם אני רחוק מאד מלזלזל בכך - אבל לא בתחום של ההנהגה התורנית הילכתית." רציתי לשאול את הרב האם מחמת אופן ביטוי מזלזל כזה כלפי תנא יש מקום להתייחס לאותו ת"ח כמבזה ת"ח ולהימנע מלקבל ממנו תורה ושמא אפילו לדונו כאפיקורוס זה המבזה ת"ח, או שדברים כאלה הם בכלל הרב ותלמידו העוסקים בתורה נעשים אויבים זה לזה ואת והב בסופה. יורנו המורה לצדקה ושכרו כפול מן השמיים.

לא היה צריך לומר זאת, אלא רק שכל התורה שבע"פ היא אליבא דר"ע ובדרך כלל הלכה כר"ע מיהו בדברים שאינם הלכה כותב הרמב"ם שאין כללי ההלכה תופסים