הבנתי מחובת החבבות שמי שמסוגל להבין את האמונה על ידי שכלו אינו רשאי להסתפק בקיום המצוות מצד המסורת. שאלתי היא כזאת: הרי אם במצוות חובות הלבבות יש את המצווה של לדעת שהשם הוא אחד למה כביכול נדרש לחקור זאת, אם הרי אומרים רבנים צדיקים וגדולים שלא לחקור את זה ולהיות תמימים עם השם? האם אני חייבת לחקור על כך? תודה רבה

שלום וברכה, נחלקו גדולי ישראל בשאלה זאת. דעת רבינו בחיי בחובת הלבבות וכן דעת הרמב"ם שהדרך הטובה והשלימה להגיע לאמונה היא לא רק לקבל אותה מתוך המסורת, אלא לחקור ולהעמיק בשכל כדי להוכיח את יסודות האמונה. לעומת זאת דעת הכוזרי שאין צורך לחקור בחקירות שכליות אלא להאמין בתמימות במה שקיבלנו במסורת, ורק מי שהסתבך בספקות ויעזור לו לחקור בשכלו יעשה זאת. בין האחרונים בולט רבי נחמן מברסלב בגישה שלא לעסוק כלל בכל השאלות והספקות אלא להאמין בתמימות. מרן הראי"ה קוק זצ"ל ביאר שזה תלוי בסוגי הנשמות, שיש מי שמתאים לדרך זאת ויש מי שמתאים לדרך זאת, וכל אחד רשאי לבחור לעצמו את הדרך המתאימה לו להגיע לאמונה שלימה וחזקה (מאמרי הראי"ה 105-106). עוד ביאר שהדרך היותר טובה היא לא דרך ההתחכמות וההתפלספות אלא דרך התמימות וחיזוק הנטייה הטבעית שבלב, וכשיטת הכוזרי, שהיא דבר עצמי בנפש האדם, לעומת השכל שהיא חיצונית לנפש (עין איה ברכות א כג). עוד כתב שבדורות האחרונים (הכוונה לדורות שלנו) מתאים יותר הדרך של חכמי הרגש שהיא קרובה לאורחא דמהימנותא יותר מדרכם של החוקרים האלקיים (אגרות הראי"ה ח"ג אגרת תשצ"ג, עמ' סז). לכן את לא חייבת לעסוק בחקירות ודיונים שכליים דווקא כדעת חובת הלבבות. הנכון הוא ללמוד ספרים או לשמוע שיעורים שיחזקו את האמונה שלך לפי מה שמתאים לך. בהצלחה רבה! הרחבה: הרחבתי בזה בסוף התשובה כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/154743 הערת הג"ר שלמה הירש: "יש להוסיף שהרבה מהראשונים ורוב האחרונים הכריעו שאין חיוב לדעת דרך הוכחות פילוסופיות. ובנוסף, ההוכחה השכלית הטובה ביותר היא המסורת שנמסרה מרבים לרבים על מעמד הר סיני, כדברי הכוזרי והרמבם באגרת תימן ובמורה נבוכים. ואין חיוב להוסיף לזה הוכחות פילוסופיות אחרות".