רש"י בספר במדבר (כה, יא) מביא בשם הגמרא בסנהדרין (פב ע"ב) שאבי אמו של פינחס פיטם עגלים לעבודה זרה, וכמפורש במסכתות סוטה (מג ע"א) ובבא בתרא (קי ע"א), הכוונה היא שפינחס היה מצאצאי יתרו. על כך מתעוררות שתי קושיות: א. בעיית נישואי כהן וגיורת: רש"י בספר שמות (יח, יג) כותב שרק בשנה השנייה ליציאת מצרים הלך יתרו להביא את משפחתו. מכאן עולה שאלעזר נשא את בתו של יתרו רק לאחר שחזרו. אולם, באותה עת אלעזר כבר היה כהן, שהרי בספר שמות (ל, ל) מפורש שכבר קודם הקמת המשכן נצטווה משה למשוח את אהרן ובניו. כיצד ייתכן שאלעזר התחתן עם גיורת בהיותו כהן, הרי הדבר אסור? ב. קושי כרונולוגי: פינחס נולד עוד במצרים, כפי שמופיע בשמות (ו, כה), ומסיבה זו לא נמשח לכהונה עם אהרן ובניו עד מעשה זמרי, כמבואר בזבחים (קא ע"ב). מאידך גיסא, אלעזר נולד לאחר תחילת השעבוד, ובתקופה זו יתרו כבר לא היה במצרים (שכן הוא ברח בעקבות עצת "הבה נתחכמה לו"). אם כן, מתי בדיוק התחתן אלעזר עם בתו של יתרו, וכיצד ייתכן שפינחס נולד במצרים?

לשואל שלום, למעשה, נראה שהתשובה לקושיה הראשונה טמונה בעצם הקושיה השנייה שהעלית! הנחת היסוד של השאלה הראשונה היתה שאלעזר התחתן עם בתו של יתרו רק בשנה השנייה ליציאת מצרים, לאחר שיתרו הגיע למדבר. אולם, כפי שציינת בצדק בקושיה השנייה – פינחס כבר נולד במצרים! מכאן מוכח שאלעזר לא חיכה לשנה השנייה כדי להתחתן, אלא התחתן עם בתו של פוטיאל עוד בהיותם במצרים, כפי שכתוב במפורש (שמות ו, כה). לאור זאת, קושיית ה"כהן וגיורת" נופלת מאליה, כי כשאלעזר התחתן במצרים, אהרן ובניו עדיין לא נמשחו לכהונה. הכהונה ניתנה להם רק לאחר יציאת מצרים והקמת המשכן. יתרה מזאת, הנישואין התקיימו לפני מתן תורה. באותו זמן, כל בני ישראל היו במעמד דומה לבני נח, ודיני הכהונה והאיסור על כהן לשאת גיורת טרם ניתנו. מכאן אנו מגיעים לשאלה השנייה ששאלת - מבחינה כרונולוגית, כיצד ייתכן שאלעזר התחתן עם צאצאית של יתרו במצרים, הרי יתרו ברח למדיין בתחילת השעבוד? התשובה לכך נמצאת בהמשך דברי הגמרא שהזכרת (סוטה מג ע"א ובבא בתרא קי ע"א). הגמרא שואלת כיצד ייתכן שפינחס הוא ממשפחת יתרו ("פוטיאל" שפיטם עגלים לעבודה זרה), והרי הוא גם ממשפחת יוסף ("פוטיאל" שפטפט ביצרו)? הגמרא מתרצת שאלעזר לא התחתן עם בתו הישירה של יתרו, אלא עם נכדתו או נינתו. בלשון הגמרא: "אבי אמו מיוסף ואם אמו מיתרו, או אבי אמו מיתרו ואם אמו מיוסף". מכאן עולה שכך היה סדר ההתרחשויות: יתרו חי במצרים שנים רבות: לפני שיתרו ברח למדיין, הוא היה אחד משלושת יועציו הבכירים של פרעה (יחד עם בלעם ואיוב, כפי שמובא בסוטה יא ע"א). השתדכות עם שבט יוסף: במהלך שנותיו הרבות של יתרו במצרים, הוא (או מי מילדיו) השתדך עם צאצאיו של יוסף הצדיק. כלומר, אחד מילדיו של יתרו התחתן עם בת משבט יוסף, או להפך. הבריחה של יתרו: כאשר פרעה גזר "הבה נתחכמה לו", יתרו מחה וברח למדיין. אולם, משפחתו המורחבת (או לפחות בתו/נכדתו שהיתה נשואה עם אחד מבני שבט יוסף) נשארה במצרים יחד עם עם ישראל. הנישואין לאלעזר: אלעזר בן אהרן, שגדל במצרים, התחתן עם אותה צעירה שהיתה מצד אחד מצאצאי יוסף הצדיק ומצד שני מצאצאי יתרו. מנישואין אלו נולד פינחס עוד במצרים. כללו של דבר: אלעזר לא התחתן עם גיורת אחרי הקמת המשכן, אלא התחתן במצרים – הרבה לפני שניתנה הכהונה – עם אישה ממשפחת יוסף שהיתה במקור מצאצאי יתרו (שחי במצרים כיועץ לפרעה והשאיר שם חלק ממשפחתו לפני שברח). בברכה נאמנה