אנו גרים בקומת קרקע ומעלינו משפחה נוספת. למשפחה מעלינו יש כלב שנובח ברוב שעות היממה וזה מפריע לנו מאד. האם מבחינה הלכתית יש מקום לטענה שלנו שהנביחות מפריעות או שבגלל שהכלב נמצא ברשות שלהם אין לטענה שלנו מקום?

בשולחן ערוך חושן משפט סימן קנו ס"ב נפסק ששכן לא יכול לטעון כנגד חבירו שהרעש שהוא עושה בתוך ביתו מפריע לו. כגון אדם שעושה מלאכה בביתו וכדומה. לדעת הרמב"ם והשו"ע, מדובר באופן שהמרעיש מוחזק לעשות כן, כלומר שעשה כבר בעבר רעש כזה ולא מיחו בו, וממילא כעת אי אפשר לטעון כנגדו שיפסיק. ולדעת הרמב"ן והרמ"א אפילו לכתחילה, אין השכנים יכולים למחות על רעש סביר שאדם עושה בביתו. אמנם אם מדובר שהשכן חולה והרעש מפריע לו, או שמדובר ברעש שאינו סביר שמפריע לכל אדם, בודאי שכנגד רעש כזה אפשר למחות (שם ברמ"א). לכן, לפי מה שאתה מתאר, אכן מדובר ברעש לא סביר שמהווה מטרד מאד גדול וזכותכם לבקש למנוע אותו. בשולי הדברים נוסיף, כלב שנובח ללא הפסקה כנראה סובל ממשהו והבעלים צריכים לטפל בו.