סעודת החג שלנו עם 40 משתתפים. מה הטוב ביותר לעשות, לגבי ברכת הנר ביקנה"ז? -האם באמצע הקידוש לגשת כולם אל הנרות הנמצאים לפי מנהגינו במטבח, מול השולחנות ? -האם להדליק נר להבדלה לפני הקידוש להניח על השולחן? האם באמצע הקידוש להעביר אותו לכולם? -האם להדליק שתי נירות הבדלה כדי שיספיק לכולם? - או לא להדליק כלל ולסמוך מרחוק על הנירות במטבח בצירוף החשמל?

שלום בקידוש של הלילה השני נאמר הבדלה (יקנה"ז) ונברך על הנר. מכיוון שאסור לכבות אש ביום טוב, אי אפשר להשתמש באבוקת הבדלה רגילה שתישאר לבעור כל החג. לכן יש שתי אפשרויות: א. לחתוך מראש חתיכה קטנה מראש נר ההבדלה עם הפתילות, להניח על צלחת זכוכית או מתכת ולהדליק מאש מצויה שתכלה מאליה. ב. (מומלץ) להכין נר שעווה או פתיל צף עם שתי פתילות סמוכות מאוד, שהאישה תדליק אותו כאחד מנרות החג השני. כך הנר ישמש כאבוקה להבדלה בקידוש ולא נצטרך לכבותו. יש לראות שהפתילות תהיינה קרובות ממש זו לזו, כך שהדלקתן בבת אחת נחשבת "ריבוי בשיעורים" המותר ביום טוב. ג. הנחת גפרור על נר אינה מומלצת כי היא יוצרת להבה גדולה ומסוכנת. בסעודה חג שמשתתפים בה אנשים רבים, יש להניח את הנר במקום בטוח (פחות מומלץ על השולחן של סעודת החג). וכן די בכך שבשעת הברכה יביטו בנר מרחוק, אין צורך להביט בציפורניים בנרות. הרחבה ומקורות ליל יו"ט שחל במוצאי שבת מקדשים יקנה"ז [ברכות: יין קידוש נר הבדלה זמן] יש אומרים שגם בליל יו"ט יש לברך לכתחילה על אבוקה ומותר לקרב שתי נרות דולקות (יסוד ושורש העבודה הובאו דבריו באלף למגן (סימן ת"ר סק"ג) וכן נהג בעל הקהילות יעקב (אורחות רבינו חלק ב' עמ' קיא). ולהפרידם לאחר מכן (בספר יו"ט שני כהלכתו (פרק א' הערה ס"ח) הביא בשם מרן הגרי"ש אלישיב). אך יזהר שרק האבוקות יגעו זה בזה ולא הנרות עצמם משום חשש ממחק אבל לא ידליק נר אבוקה מיוחד בשביל הבדלה כיון שאין לו הנאה מהנר וכוונתו רק לצורך מצות הבדלה (בספר יו"ט שני כהלכתו (פ"א סימן א' סעיף כ') כתב בשם מרן הגרי"ש אלישיב). ויש מתירים להדליק נר מיוחד להבדלה (שמירת שבת כהלכתה (פרק ס"ב הערה ל"א) בשם הגרש"ז אויערבך, ועיין עוד בתיקונים ובמילואים על הערה זו). בספר הליכות שלמה (מועדי השנה, ניסן-אב, עמ' רמ"ג הערה 155) כתב "למעשה היתה דעת רבנו (הגרש"ז אויערבך) דמוטב שלא להדליק נר נוסף אלא להשתמש בנרות הדולקים". ועוד מובא שם בהערה: "והעיר הג"ר אביגדור נבנצל שליט"א: לענ"ד אם מברכים בורא מאורי האש על הנרות שהודלקו לכבוד יו"ט צריך להודיע לנשים שתתכוונה לכך, דהואיל ואצלנו מצוי אור החשמל, אם כן בסתמא אין נרות יו"ט עשויים להאיר אלא לכבוד. עכ"ד". ויש נוהגים שבליל יו"ט מברכים ברכת הנר על נר אחד או על שני נרות העומדים זה לצד זה ולא על אבוקה (שמירת שבת כהלכתה (פרק ס"ב סע' י"ח, מנהג חב"ד כפי שהובא בהערה ל"ב). עצה טובה כתב הרב יצחק זילברשטיין (בספר ווי העמודים וחשוקיהם - יח, עמ' 90) שלפני יו"ט יכין אבוקה קטנה או נר עם שתי פתילות, ונר זה ישמש כשמש לצורך הדלקת נרות יו"ט, שהרי ממילא צריך להדליק שמש להדלקה זו, ולאחר מכן יברך עליו ברכת מאורי האש. עצה נוספת, לפני יו"ט ניתן לעשות חור (על ידי קיסם) בפתיל צף ליד החור המקורי, ויכניס פתילה אחת בכל חור, וידליק אחד מנרות היו"ט בשמן בפתיל צף הזה, ואחר כך יברך עליו את ברכת מאורי האש. (מתוך הספר לחיות כהלכה עמ' שנכתב בעילום שם, הובא באוצר החכמה, וקיבל הסכמה מפוסקים רבים) בשמירת שבת כהלכתה (פרק ס"ב הערה ל"ד) הובא בשם מנהגי חב"ד שלא מביטין בצפורניים בנרות, ובשעת הברכה מסתכלים עליהם בלבד. יום טוב