מהו היחס הנכון לעולם התורה החרדי

לכבוד כבוד הרב! אני גדל לאור תפיסתו של מרן הרב קוק זצ"ל, שחינכה אותנו להכיר בערכו העצום של עולם התורה והמצוות החרדי, ולראות בו חלק חיוני ממכלול עם ישראל ותהליכי הגאולה בעיקר באופן מסירות הנפש על התורה ושימור התורה והמצוות. אולם, המציאות בשנים האחרונות, ובמיוחד לאורך תקופת המלחמה, פותחת בי פער שאני מתקשה יותר ויותר להכיל. קשה לי לראות כיצד המאבק של הציבור החרדי ממוקד לעיתים אך ורק באינטרסים צרים ופרטיים עד כדי מוכנות לשקול שותפויות פוליטיות עם השמאל רק לשם העברת חוק הפטור מגיוס, מבלי להסתכל על התמונה הכללית. הדבר מעלה בי את השאלה הכואבת: מה עם כלל עם ישראל? מה עם גורל האומה וארץ ישראל בשעה היסטורית זו? מעבר לכך, מה שמטלטל אותי במיוחד הוא ההתרשמות שחלקים מתוך הציבור הזה אמנם מדובר במיעוט, אך כזה שנוכח מאוד במרחב הציבורי ובמפגשים היומיומיים גורמים בפועל נזק רוחני עמוק וחילול השם של ממש: בין אם בהתנהגויות כמו חסימות כבישים ופגיעה בסדר הציבורי, ובין אם בעצם התפיסה האמונית בציבור שאינה רואה את נשיאת העול ואת גודל השעה. כשאני פוגש התנהלות כזו, אני עומד תמה: כיצד דרך זו מתיישבת עם התורה? עם ישראל וארץ ישראל אינם תופסים חלק גדול באמונה שלהם וכאשר מגיע אינטרס ציבורי שלהם הם מוכנים להשליך את ערכי ארץ ישראל ועם ישראל בשבילו. איך מיישבים את התביעה הגדולה של תורת ארץ ישראל, התובעת ממלכתיות, אחריות ציבורית ודאגה לכלל העם, עם הצמצום וההתכנסות הללו? ואיך אמורים להסתכל על המציאות מבחינה אמונית מבלי לאבד את ההערכה לעולם התורה של המגזר החרדי? אשמח לתשובה ארוכה שאצליח להבין את דעת הרב בסוגיא כמו שצריך תודה רבה כבוד הרב!

תפנה את שאלותיך לציבור החרדי