אני מתפלל במניין יחסית מצומצם ובו גם מתפללים אנשים שלא מקפידים על אי דיבור בתפילה, למרות שהשתדלתי להסביר כמה פעמים על זה. במניין זה אני נותן קצת דברי תורה בין מנחה לערבית ומנסה לזכות את שאר המתפללים. 1. האם יש עצה לגרום לאנשים שמדברים להפסיק (הם יוצאים מביהכנ"ס בשעת דברי התורה ולא מקשיבים לאזהרות)? 2.ישנו מתפלל שטועה בתפילה בהיגוי הנכון ולמרות זאת מתעקש להיות חזן. האם נכון להקדימו ולהתפלל במקומו שהרי אני מראה בזה גאווה? 3. לאור האמור לעיל האם ראוי לי לעזוב מניין זה לטובת מניין אחר בו אולי לא מדברים בתפילה והחזן מדייק בתפילה אבל אז אמנע בוודאות דברי תורה לאלו הנשארים ורוצים לשמוע?

1) אם אפשר להורות לש"ץ או לקורא בתורה להפסיק להתפלל או לקרוא עד שיפסקו הדיבורים לכל הפחות רוב הדיבורים. וכמובן צריך להמשיך ולהסביר מפעם לפעם את חומרת הדיבור בזמן התפילה. 2) אם הוא ירא שמים אפשר להניח לו להתפלל ולא לתפוס את מקומו. 3) אם ידוע שיש קבוצת אנשים שמקשיבים לדברי תורה והם מתעלים ביראת שמים כדאי להתאמץ ולהחזיק מעמד.