לפני מספר ימים תקף האפיפיור את האיסלאם באומרו [מאתר ערוץ 7]: "הראו לי מה החידושים שהביא מוחמד. אתם תמצאו רק דברים רעים ובלתי אנושיים, כמו הציווי שלו להפיץ את האסלאם בחרב על פי האמונה, שהוא הטיף לה". הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר כתב מכתב לאחד מהפוסקים הערביים בעולם באומרו [מאתר ערוץ 7]: "דרכנו לכבד כל דת וכל אומה ועם לפי דרכם, כמאמר הנביא: ’כי כל העמים יילכו איש בשם אלוהיו’...גם כאשר יש מאבק בין עמים אין להפוך אותו למלחמת דתות, והאמת והשלום אהבו". כעת, אני לא מבין, האם ההתנצלות הזאת היתה נכונה, שכן הרמב"ם כותב ב"אגרת תימן" כך: "ואתם אחינו, ידוע לכם שהקב"ה הפילנו במהמרות עונותינו בתוך אומה זו שהיא אומת ישמעאל, שרעתם חזקה עלינו, והם מתחכמים להרע ולמאוס אותנו, כמו שגזר עלינו יתברך "ואויבינו פלילים". ושלא תעמוד על ישראל אומה יותר אויבת ממנה, ולא אומה שהרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו כמוהם. שאפילו דוד המלך ע"ה, כשראה ברוח הקודש כל הצרות העתידות לישראל, התחיל לצעוק ולקונן בלשון האומר מרעת בני ישמעאל ואמר "אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר". וראו איך זכר "קדר" משאר בני ישמעאל, לפי שהמשוגע הוא מבני קדר, כמו שהוא מפורסם מייחוסו". אולי כדאי גם להתנצל על דברי הרמב"ם?

עצתי לך לפנות לרב הראשי עצמו. אך לגופו של עניין. יש באיסלאם כמה זרמים, זרם רדיקאלי קיצוני השולל את זכות קיומו של כל מי שאינו מוסלמי ובפרט את קיומה של מדינת ישראל, כאן בלב האיסלאם לדעתם. ויש איסלאם מתון יותר המכיר לפחות דה-פאקטו בקיומו של עם ישראל. האיסלאם המתון חושש מעמיתו הקיצוני. אין טעם לדחוף את המתונים לזרועותיהם של הקיצונים. אדרבה, צריך להפריד ביניהם. הנוצרי באמירתו הכוללנית והגורפת ליכד את כל האיסלאם נגד הנצרות. הרב היהודי, להבדיל אלף אלפי הבדלות, ניסה ללכת בדרך ההפוכה. האם יצליח בכך? ה' הוא היודע.