בתקופת התנ"ך אלה שהיו אחראים ללימוד התורה ברבים היו הלוויים והכהנים. מתי נשבר מעמד זה ולמה?

נראה כי בימי המקדש כאשר ישראל היו על אדמתם והכהנים לא קבלו נחלה בארץ היו הם מסורים ללימוד התורה ועבודת ד', אך בזמן הגלות כאשר הושוו ישראל והכהנים כל אחד נצרך לדאוג לפרנסתו ופסקו מתנות כהונה, לא יכלו הכהנים להתמסר לתורה יותר מכל ישראל במקום שהוא. ומאז בית שני לא שמענו במיוחד על הכהנים מלבד תחילת ימי הבית כאשר עזרא הסופר ושמעון הצדיק שהיו כהנים עמדו הם בראשות הנהגת התורה בישראל.