אנו משכירים דירה כבר 7 שנים לאותה משפחה. בשנה השלישית לשכירות בקשו הדיירם להתקין מזגן בדירה. אשרנו להם להתקין את המזגן כאשר סוכם כי מחיר ההתקנה ועלויות החומרים יחולקו לחצי, חצי אנו כבעלי הדירה נשלם והמחצית השניה תהיה על חשבונם. באותו מעמד בעלי זוכר כי סיכם שהמזגן נשאר בדירה כאשר יפנו אותה. וכן נושא שיורים או השבחת הדירה מצויינים בחוזה וכתוב כי גם אם השביח המשכיר את הדירה השינויים נשארים כפי שהם. היום לאחר 5 שנים נוספות הם אמורים לפנות את הדירה וטוענים כי המזגן שלהם ואין לנו רשות לבקש אותו מהם. הבקשה שלנו להשאיר את המזגן היא גזל שאנו גוזלים אותם. מכיון שנושא המזגן לא נרשם בכתב אלא רק נושא ההשתתפות בהתקנה והחומרים, זאת אנו למדים כי נמצאו היום קבלות התשלום ע"י השוכרים בהם מצויין כי הורדתי לה משכר הדירה את מחצית עלויות ההתקנה והחומרים. על פי זכרונם המזגן לא היה נושא לויכוח כי הם משוכנעים שזכותם לקחת את המזגן איתם. המילה גזל הקפיצה את בעלי והוא מאוד נעלב וגם אני. הזכרתי להם כי כאשר שכרו את הדירה בקשנו 550 דולר, לאחר שנה לא היה לדיירים כסף והם בקשו כי אעשה להם הנחה של 50 דולר בחודש, והסכמתי. כך ש-6 שנים הם משלמים 500 דולר לחודש במקום 550 דולר. בקשתי מהם לעשות חישוב קטן מה המשמעות הכספית של הנחה זו והיא 3600 דולר לכל התקופה. מאוד לא היה לי נעים להזכיר זאת אך כאשר מכנים אותנו בתור גזל וכו’ הייתי חייבת להזכיר כי גם כשהיה להם קשה עמדתי לעזרתם ואין אני גוזלת את כספם ולא של איש אחר. כעת מה דינו של המזגן?

כיוון שהשוכרים קנו את המזגן מכספם והוא שלהם, (וכל ההשתתפות הכספית של המשכירים היתה רק בעלויות ההתקנה והתשתית) בכדי להעבירו לבעלות המשכירים יש צורך בקניין. המשכיר עצמו מודה שהיה רק סיכום בע"פ שהמזגן ישאר בדירה ולא עשה שום מעשה קניין והעברת בעלות, ועל כן השוכרים הם הבעלים על המזגן. בדבר הטענה כי בחוזה מצויין שהשבח שבדירה ישאר למשכירים, יש לראות את הנוסח המדויק של החוזה, שהרי אפשר לפרש שהכוונה הא לסוג השבחה שאי אפשר להוציאה, או כזו שתגרום נזק לדירה בהוצאתה, וממילא אינה כוללת מזגן הניתן לפירוק. גם אם נאמר שהמזגן נכלל, לא כתוב שהמשכיר לא ישלם על ההנאה שקיבל. לסיכום, המזגן בבעלות השוכרים אא"כ יוכח בחוזה אחרת. הרב דוד בר- שלטון.