אבקש את הנחייתכם המעשית כיצד אעשה פרוזבול, למי עליי לפנות, האם מדובר במסמך שעליי למלא ואם כן איפה אמצא אותו, האם עליי לפרט את כל החובות שחייבים לי ומה דינו של חוב שכרגע השתכח ממני או שאיני יודע בדיוק כמה הוא?

המשנה במסכת שביעית פרק י משנה ג מבארת שהלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם. סיבת התקנה, כיון שנמנעו מלהלוות מחשש שהשביעית תשמט ועברו על מה שכתוב בתורה (דברים טו, ט) "הישמר לך פן דבר יהיה עם לבבך בליעל לאמור קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו...", לכן עמד הלל והתקין שטר פרוזבול שע"י זה השביעית לא תשמט. יסוד תקנתו בנוי על המשנה בשביעית (פרק י) שהמוסר שטרותיו לבית דין אין שביעית משמטת (שנאמר "אשר יהיה לך את אחיך תשמט ידיך" וחוב זה אינו בידו אלא ביד בית דין), ובזה אין שביעית משמטת מדאוריתא. התקין הלל שע"י פרוזבול ג"כ לא משמט, וזה גופו של פרוזבול: "מוסרני לכם פלוני ופלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה" והדיינים או העדים חותמים למטה. נחלקו הראשונים עד מתי מותר לתבוע חובותיו. הרא"ש (גיטין פרק ד סימן ו) כתב, אף שאין שביעית משמטת אלא בסופה אין כותבים פרוזבול אלא בשישית. כיוון שהגיע השביעית אין בית דין בודקין לגבות שום חוב, וגם הלוקח עצמו אין לו ליגוש. אבל אם יפרע הלווה מעצמו אין צריך לומר 'משמט אני'. והרמב"ם סובר שמותר לגבות כל שנת השביעית ולכן כותבים פרוזבול גם בסופה. וכדבריו פסק השו"ע חושן משפט סימן סז סעיף ל –לא: "אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לפיכך המלוה את חבירו בשביעית עצמה, גובה חובו כל השנה בבית דין, וכשתשקע חמה בליל ראש השנה של מוצאי שביעית אבד החוב. כל זמן שהוא יכול לגבות החוב, כותבין פרוזבול". למעשה: אין צורך לפרט סכום החובות שחייבים לו בפרוזבול, אלא כותב "כל חוב שיש לי" כנ"ל. הכתיבה נעשית בסוף שנת השמיטה (על מנת לכלול את כל החובות שנעשו עד אז, אם יעשה לפני כן, ואחר כתיבת הפרוזבול ילווה, חוב מאוחר זה ישמט). נוסח הפרוזבול מחולק על ידי המועצות הדתיות לקראת סוף שנת השמיטה. הרב אברהם זרביב.