גליתי שהרמב"ם בכל כתבי היד שלו ובכל הדפוסים הספרדים והאשכנזים סובר הפוך ממרן השולחן ערוך לגבי עיבוד קלף בסיד ולגבי מה הוא הקלף ומה הוא הדוכסוסטוס. לכאורה, מכתביהם של האחרונים יש התעלמות מעובדה זאת. היות והנפקא מיניה אדירה ורואים שלא חקרו מספיק אודות עניין זה, משום שבזמננו יש שפע של מקורות וחידושים, ולכאורה, עם מרן היה יודע את דבריו האמיתיים של הרמב"ם פסיקתו היתה שונה. ובנוסף במציאות אין דברי מרן מתממשים היות ובעת השיוף של הקלף גם צד השער נאבד וכו'. המציאות מראה שעיבוד בסיד אינו כשר והוא תוצאה של גזרת שמד והיות ולא היתה בררה עיבדו בסיד (את לעשות לה' הפרו תורתך) והיום צריכים לחזור ולעבד בעפצים, ועוד שדברי הרמב"ם לפי כתביו, ולא דפוסיו אומרים שקלף הוא הצד הקרוב לבשר דבר שמרן לא ידע ואם היה יודע היה, לכאורה, פוסק אחרת. מסקנתי מבאור זה שקלף בסיד אינו כשר, ולגבי מה הוא קלף לא הגעתי להחלטה ולבי נוטה לדעת הרמב"ם משום שהלכה כבתראיי. מסקנתי שונה ממנהג אבותי לגמרי. ואני עומד לקנות תפילין חדשות ואיני יודע איזה תפילין לקנות, והיות שהרב עובדיה (רבי) סובר ששיטתי היא טעות מוחלטת מה לעשות למעשה?

1. עיין בכסף משנה פרק א' הלכה ז' מהלכות תפילין שיש שתי גירסאות בדברי הרמב"ם. 2. הנוסח ברמב"ם שבידינו הוא כשולחן ערוך, אם יש לך גירסא אחרת תציין את מקורה. 3. העיבוד בסיד הוא שיטת התוספות, שהוכיחו שעיבוד בסיד דינו כעיבוד בעפצים. ועיין בביאור הגר"א, סימן לב סעיף ח, במקור דברי התוספות. וזה מה שפסק השולחן ערוך להלכה. הרב חיים כץ