כתוב בפרשת הקטורת: "פטמה לחצאין כשרה, לשליש ולרביע לא שמענו. אמר רבי יהודה: אם כמדתה כשרה לחצאין, ואם חסר אחת מכל סממניה חייב מיתה". מה פירוש המילים, האם אפשר לומר שאם הכינו חצי כמות מהקטורת שזה 184 מנה, ועשו הפסקה ואח"כ עוד 184 מנה זה כשר, ואם הכינו בהפסקות שליש או רבע כמות, אז לא יודעים אם זה כשר?

בכל שנה היו מפטמים את כל הקטורת של השנה בבת אחת, 368 מנה - מנה לכל יום שמחצית מוקטרת בבוקר ומחצית בין הערביים ועוד שלושה מנים שכהן גדול לוקח מהם ביום הכיפורים. מהקטורת של יום כיפור היה נשאר כחצי מנה, שידיו של הכהן הגדול אינם מכילים שלושה מנים, וזהו המותר. את המותר הזה היו אוספים עד שהיה מצטבר שיעור של 184 מנה, וזה היה קורה פעם לשישים או שבעים שנה(תלוי בגודל ידיו של הכהן הגדול), ובאותה שנה מפטמים רק מחצית מבשיעור שהוא 184 מנה ומצרפים יחד. הסיבה שהיו מפטמים רק 368 או 184 כי כך לא היו טועים בחשבון המדוייק של הקטורת. מהסיבה הזו מותר לפטם חצי שיעור כדי להקטיר ואדם שיפטם כך לצורך עצמו יעבור אל איסור אבל לפטם שליש מהכמות או רבע אינו ידוע אם מותר. ורבי יהודה אינו חולק אלא מבאר שאף כמפטם חצי השיעור צריך להקפיד על היחס השווה בין סממני הקטורת ולא להרבות במין אחד על חשבון השני אף שבסך הכל נשאר 184 מנה. (כריתות ו ב, תוספות שבועות י ב ד"ה מותר הקטורת" וירושלמי יומא פרק ד הלכה ה)