שאלתי במספר פרטים בדיני יין נסך. 1. מה ההבדל בדין בין נוצרי, מוסלמי ויהודי מחלל שבת בפרהסיא ב: א. נגיעה או טלטול ביין. ב. מזיגה. ג. ניצוק. 2. ובכלל, האם יש הבדל בין בקבוק סגור או פתוח, ובין גרירת, טלטול או הרמת הבקבוק? 3. האם יין או מיץ ענבים שלא כתוב עליהם מפוסטר- וודאי שאינם מפוסטאים או שצריך לברר, או שבכלל אפשר לסמוך על רוב? 4. והאם המשקאות היחידים שיש בהם יין נסך זה יין ומיץ ענבים או גם משקאות אחרים? אשמח לקבל תשובה על כל הפרטים, סליחה על ריבוי הפרטים, העניין מאד אקטואלי (בתי מלון, מסעדות, אולמות וכו’) ונחוץ ביותר לרבים. תודה רבה לכבוד הרב על הזמן.

מדין תורה יין שנתנסך לעבודה זרה אסור בשתייה ובהנאה, כגון למוכרו ולהרוויח דמיו או למרוח על הגוף וכד'. אבל סתם יין גוי מותר אף בשתייה. וחכמים גזרו על סתם יינם שיהיה אסור בשתייה ובהנאה משתי סיבות: האחת: כדי שלא ישתו יחד ויבואו לידי קרוב ויקחו מבנותיהם לנשים, וכדי שלא יטעו לומר שיין שנוסך לעבודה זרה גם מותר. עוד החמירו שיין שנגע בו גוי נאסר כדין סתם יין של גוי. מכן נובעים ההבדלים שבין גויים עובדי עבודה זרה לגויים שאינם עובדים עבודה זרה. הנוצרים שדתם היא עבודה זרה (לדעת הרמב"ם, או לפחות עבודה בשיתוף לדעת התוס') סתם יינם או יין שלנו שנגע בו נוצרי - אסור בשתייה ובהנאה. מוסלמים שאינם עובדי עבוד זרה (וכדעת הרמב"ם בתשובתו), כיון שאין חשש שינסכו את היין לעבודה זרה, לא נאסר יינם אלא משום בנותיהם, ולכן אין הוא אסור אלא בשתייה אבל הוא מותר בהנאה. יהודי מחלל שבת בפרהסיה, שאף משום בנותיו אין לאסור (שכן לא מצאנו איסור לשאת בת של יהודי מחלל שבת) מכל מקום החמירו גם בו לאסור, ואף שהפוסקים מצאו דרכים להקל בדרך דוחק ובמקום הפסד ביהודי מחלל שבת, מכל מקום כתבו שבסתם יש לאסור את היין בשתיה בנגיעתו. וכל זה דווקא אם הבקבוק פתוח, אבל בבקבוק סגור לא נאסר היין אפילו אם נגע בו גוי, וקל וחומר אם נגע בו יהודי מחלל שבת. ביהודי מחלל שבת יש להקל יותר שאם נגע בבקבוק פתוח אבל לא הזיז אותו ולא שכשכך את היין שבתוכו שהוא מותר אף שתייה. אבל אם מזג את היין יהודי מחלל שבת בפרהסיה - יש לאסור בשתיה. וכן בגרירה או הרמה של הבקבוק. יין של ישראל שבישלו אותו בישול גמור, אין בו משום יין נסך, ואפילו עם נגע בו גוי הוא מותר בשתייה. וצריך שהיה כתוב במפורש על הבקבוק שהוא יין מבושל (או לפחות מפוסטר - שיש שהקילו בזה ובדרבנן יש להקל),ובהשגחת רבנות מוכרת. ואין לסמוך על הרוב.