חברה טובה שלי כמעט בת 40, רווקה, ילדה ילד דרך בנק הזרע. אני תמכתי בה ובהחלטתה אך עכשיו אני חושבת אולי לא הייתי צריכה לייעץ לה ללכת לבנק הזרע ולעשות את ההפריה. חשוב לציין כי החברה ילדה ומאושרת יותר מאשר היתה בעבר, ללא הילד. רציתי לדעת, מה ההלכה קובעת בנושא זה (ספרדים) ומה עלי לעשות עכשיו, שאני מרגישה שייעצתי לה משהו שאולי לא הייתי צריכה לייעץ לה לעשות? אני לא שלמה עם זה ש’עוררתי’ את ליבה לחשוב על הכיוון הזה של ההפריה וכעת שהיא הלכה, עשתה זאת וילדה, אני מרגישה שעשיתי טעות. תודה!

כל הפרייה, גם אם הייתה מותרת, אין לעשותה מבנק הזרע. עלולה להיווצר תקלה חמורה, שאח יישא את אחותו ומלאה הארץ זימה. הפריה, גם אילו הייתה מותרת, הייתה צריכה להעשות בחו"ל מגוי. על אחת כמה וכמה במקרה של רווקה שילדה ילד ללא אב, כלומר: יתום מלידה, חסר זהות שעלול לסבול מכך סבל רב. האם מותר לה להיות מאושרת כביכול במחיר סבלו של הילד שתגדל?! את הנעשה אין להשיב. הילד כבר קיים וצריך לעזור לו לגדול כיהודי טוב.