למדתי שההגדרה של מלאכה שאינה צריכה לגופה היא: מתכוון למלאכה אך לא למטרה ששימשה במשכן. רציתי לשאול, האם ייתכן לחבר בין מושג זה לבין דין של אינו מתכוון, שלכאורה במציאות אין כל כוונה למלאכה. ואולי לצורך צירוף להיתר אפשר לעשות זאת אע"פ שאין מציאות אחת כזו?

לא, יש הבדל בין דבר שאינו מתכוון, שאינו מתכוון כלל לעשות פעולת איסור אלא רק פעולת היתר, ובין מלאכה שאינה צריכה לגופה, שמתכוון לעשות את אותה מלאכת איסור שעושה רק שאינו מתכוון לתכלית שהייתה במשכן.