שאלתי מצלמה מאבא שלי כדי לצלם בטיול עם חברותי. הוא חשש שיאונה לה רע אך בסוף הסכים. בטיול, חברה אחת ביקשה ממני שאשאיל לה את המצלמה לכמה תמונות. לא נעים לא לתת רק הזהרתי אותה שאבא מקפיד עליה. החברה ביקשה מבת אחרת שתצלם אותה. היא נענתה בחיוב אך לאחר שלקחה את המצלמה היא נפלה מידה ונשברה. האם אני חייבת לשלם לאבי? האם השואלת ממני חייבת לשלם לי? האם זאת שנענתה לעשות טובה ולצלם את חברתי, חייבת לשלם?

אדם המקבל חפץ מחבירו אינו רשאי להשאילו לאחר בלא רשות הבעלים, והוא נושא באחריות כלפי המשאיל לו. אך לאחר מכן יוכל לתבוע את המקבל שגרם לנזק. ובעניננו, השלישית (שצילמה והפילה את המצלמה), כיון שהיא לא קיבלה שכר על פעולתה הרי היא שומר חינם, ולכן היא פטורה מתשלום אלא אם כן המצלמה נפלה בפשיעה כגון מחוסר תשומת לב ומשימוש רשלני שאז היא תתחייב לשלם. לגבי חיוב השניה (ששאלה מן הבת), אם היא קיבלה רשות להעביר את המצלמה לשלישית או שמסרה את המצלמה לשלישית בפני הראשונה (הבת) וזו ראתה ולא מחתה, אז אם המצלמה נפלה תוך כדי שימוש, פטורה משום שנשברה מחמת מלאכה ולשם כך קיבלה אותה. אך אם נפלה בענין אחר, אזי אם השלשית חייבת, השניה פטורה. ואם השלשית פטורה, השניה חייבת כיון שהיא שואלת וחייבת אף באונס. לעומת זאת, אם השניה העבירה לשלישית שלא ברשות, אזי היא תתחייב לשלם לראשונה בכל אופן, אף אם המצלמה נשברה מחמת מלאכה, כיון שהיא הורידה ברמת השמירה, מרמת שואל לרמת שומר חינם, ויתכן שאם היא היתה משתמשת היתה נזהרת יותר מתוקף חיובה.אך היא תוכל לתבוע את השלישית במידה וזו חייבת. לגבי חיוב הראשונה (הבת), כיון שמשמע מן השאלה שהאב הקפיד על המצלמה ומסתבר שאין דעתו נוחה מכך שהעבירה את המצלמה לאחרת, לכן הבת צריכה לשלם לאב, והיא תוכל לתבוע את האחרות כמפורט לעיל. אמנם, אם הבת לא הרשתה לשניה למסור לשלישית, והמצלמה נשברה מחמת מלאכה, אזי אף שעשתה שלא כהוגן שהעבירה את המצלמה, הרי היא פטורה והשניה חייבת לשלם לאב (כפי שהסברנו לעיל). אך במקרה זה אין האב חייב להאמין לשניה או לשלישית שהמצלמה נשברה מחמת מלאכה ורק אם יביאו עדים על כך או שהבת בעצמה תשבע לו שכך היה (באם אין עדים על כך) אזי תוכל להפטר כדלעיל. מקורות: אין השואל רשאי להשאיל – גמ' ב"מ כ"ט, שו"ע חו"מ שמ"ב חיוב שואל באונס ופטור במתה מחמת מלאכה – שו"ע חו"מ ש"מ הרב עמיחי נחמני