חז"ל אמרו: "המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא". האם הפסוק חל גם על המלבין פני חברתו?

דין הלבנת פנים (לבייש) הוא מצוות לא תעשה (רמב"ם לא תעשה, שג. ספר החינוך רמ. סמ"ג לאוין, ו). הרמב"ם כותב: שלא נבייש קצתינו את קצתינו. וזה כולל גם לבייש אישה. בסמ"ג יש גירסא המשנה את המשפט הידוע וגורסת: המלבין פני אדם אין לו חלק לעולם הבא". רואים שאין חילוק בין לבייש גבר או אישה. ויש גם טעם לעניין. על פי ספר החינוך טעם האיסור הוא בכדי לא לצער את חבירו, שהבושה היא גורמת צער גדול, ודבר זה שייך אף אצל הנשים. ובהסבר התפארת ישראל על המשנה במסכת אבות (ג, יד) הוא מביא, שהמבייש את חבירו הוא כאפיקורוס שאינו מאמין שהקב"ה יצר את האדם בצלמו אלא חושב שאין יתרון לאדם מהבהמה. וזה שייך בוודאי גם אצל הנשים.