אנחנו זוג צעיר המעוניין לחסוך כסף ע"י הפקדה בגמ"ח במקום בבנק, כך שהכסף שלנו יעזור לנזקקים במקום להעשיר את בעלי ההון. לצערנו אנחנו נתקלים בבעיות הקשורות להתנהלות לא מסודרת של הגמ"חים. עד כה הפקדנו בשלושה גמ"חים: * הראשון - שלח לנו קבלה מרושלת, בלי לציין שמדובר בפיקדון, ואפילו שכח לחתום. * השני - לא שלח כל קבלה, עד שהתקשרנו וביקשנו. * והשלישית - טענה שהם בכלל לא מוכנים לשלוח קבלות בדואר, כי זה עולה להם כסף, אלא רק בפקס. הסברתי לה שלא לכל אחד יש פקס, ושגם לי עלה כסף לשלוח את השיק בדואר, אז היא אמרה "הפעם באופן חד-פעמי נשלח לך קבלה בדואר, אבל להבא אני לא מבטיחה, גם כי לא בטוח שנזכור, וגם כי זה עולה לנו כסף. אנחנו רוצים לנהל גמ"ח, ולא להתעסק עם דואר". אני מאד מאוכזב מהיחס המזלזל של בעלי הגמ"חים במפקידים. הפקדונות האלה הם החסכונות שלנו, האם לא מגיע לנו יחס קצת יותר רציני? "זו תורה וזה שכרה?". מה אומרת ההלכה לגבי הוצאות של מפקיד בגמ"ח - מי צריך לשאת בהוצאות?

אל תפקיד בגמחי"ם כאלה.