אני עוסקת באדריכלות. קבלן שמכיר את עבודתי פנה אלי בהצעה לתכנן בית ללקוח שלו. כאשר נקבתי במחיר הוא ביקש הנחה וטען שבעבר ממשרד יותר וותיק ומפורסם תכנן לו בית במחיר נמוך יותר. הדבר נראה לי תמוה, מכיון שהמחיר שלי היה מאוד נמוך, אך אני האמנתי לו והסכמתי לעשות הנחה משמעותית. במשך הזמן גיליתי שהוא משקר בתחומים שונים וגם בנושא של הצעות מחיר. קבלן זה הוא אדם "ירא שמיים" ומאוד חשוב לו להתפס כאדם ישר. שאלתי היא: חשבתי לפנות לאדריכל הנ"ל ולשאול אם באמת קיבל שכר כפי שהקבלן טען. במידה ויתברר כי היתה פה הונאה, האם יש מקום לפנות למשפחה שבעצם שכרה את שירותיי. יש לציין שהם מאוד מרוצים מהתכנון ומודעים לרמה המקצועית שלי וכמדומני שהם חושבים שהתכנון שלי אינו נופל מרמת התכנון של האדריכל הנ"ל. או שיש לפנות לקבלן ולדרוש שישלם את ההפרש. או שבעצם היתה לי האפשרות והחופש להחליט לא לקחת את העבודה הזו . תודה מראש ויישר כח

שלום וברכה אף ויתברר שהמתווך שיקר לך בהצעת המחיר שהיתה לו,ובעקבות כך הורדת את המחיר שלך לא ניתן לחייבו לשלם לך.אמנם אם הצעת המחיר הסופית שלך היתה נמוכה אף מהמחיר הנמוך ביותר שהיה נותן אדריכל אחר ברמתך, (הדבר רחוק שיקרה כי קיים טווח מחירים מאוד רחב) באנו לדין הונאה שבו פרטי דינים,שעל פיהם יקבע אם יש חיוב על הלקוחות כלפייך. פירוט ומקורות: ודאי שאם המתווך שיקר הוא לא נהג כשורה,אך חיוב ממוני לשלם לך אין כאן. הנזק שגרם לך אינו ישיר, לכל היותר הוי גרמא, שמעשיו גרמו לך באופן עקיף להפסיד כסף.ובדיני גרמא פסק השו"ע שפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים.אמנם אפשר וגם גרמא אין כאן,כיון שיכלת בעצמך לברר הדבר ולמנוע את הנזק.ועוד נראה שהוי נזק של מניעת רווח,כלומר לא נזק שמפסיד,שמחסר,אלא שמונע רווח שהיה אמור לבוא לך.ברא"ש ב"ק פ"ב סימן ו' מגדיר זאת כגרמא,אך הש"ך בסימן ס"א סק"י כתב שמניעת רווח גרע מגרמא בנזיקין, ומשמע שבזה פטור לגמרי אף מדיני שמיים ואין לו עליו אלא תרעומת.(אמנם יש לדון בעוד צדדים של מניעת רווח,אך כיון שעכ"פ אין כאן יותר מגרמא אין להאריך). אך יש לדון כאן מדין הונאה,וזאת ללא קשר לסיבה מדוע החלטת להוריד את המחיר,אלא עצם העובדה שקיבלת מחיר נמוך משווי המוצר שסיפקת.בשוע חו"מ סימן רכ"ז מבוארים דיני הונאה, נכתוב את הפרטים הנוגעים לעניננו.ישנם שלושה דינים חלוקים לגבי ההפרש של חפץ הנמכר בפחות או ביותר משוויו בשוק,עד שתות,פחות משתות ויותר משתות.בהונאה שתות המקח קיים ועל המאנה להחזיר את ההפרש,ביותר משתות המקח בטל ויש בזה פרטי דינים, אמנם כאן שהמלאכה כבר נעשתה ואי אפשר להחזירה,אף ביותר משתות יש להחזיר את ההפרש,כדברי השו"ע בסעיף לה ובסמ"ע שם סק"סד.עד שתות,פוסק שו"ע שלא חייב להחזיר כי דרך הכל למחול בו.אמנם בסעיף ו' מביא את ספיקו של הרא"ש האם יש איסור הונאה בפחות משתות לכתחילה.הרא"ש מסיים שירא שמיים יחמיר לעצמו,(וצ"ע מדוע השו"ע בסעיף ו' השמיט זאת),ומסביר הסמ"ע שאם קרה והונה הוא אדם אחר בפחות משתות בכ"ז יחזיר לו.אך מחידושי חת"ס על השו"ע נראה שאף יר"ש לא צריך להחזיר,ועליו להקפיד רק לא לעשות זאת לכתחילה. נקדים הקדמה נוספת, השו"ע בסעיף לג פסק שאין הונאה לשכיר אך יש הונאה לקבלן.החילוק בין שכיר לקבלן, הוא ששכיר מחויב לשעות עבודה מסוימות כלפי בעה"ב לכן דומה במידת מה לעבד,ועבדים הוקשו לקרקעות שאין בהם הונאה.לעומ"ז קבלן לא מחויב לשעות עבודה של בעה"ב אלא עושה את העבודה בשעות שלו.מכאן עולה שבעל מקצוע כאדריכל מוגדר כקבלן ויש בו דיני הונאה.ונראה שיש לקבוע את המחיר שכלפיו יש לייחס את ההונאה לפי המחיר הנמוך ביותר,וכן המחיר הגבוה ביותר שנוהגים בעלי המקצוע לקחת על אותה סוג עבודה.בנוסף נראה שיש לדון זאת על פי איכות הבעל מקצוע. באם יש פערי מחיר בין הנדסאי אדריכלות לבין אדריכל,וכן באדריכלים יש רמות שונות לפי מקצועיות נסיון וכו'.ואם אכן כך המציאות אזי יש להתיחס למחיר הנמוך יחסית לקבוצת האדריכילים בו את נמצאת. לאור כל האמור לעיל הדין כך: במידה והמחיר שהצעת נמוך,אך לא בצורה משמעותית,שיש מחירים נמוכים כמותו בשוק שמציעים אדריכלים ברמתך,אין כאן הונאה.במידה והמחיר נמוך אף מהמחיר הנמוך בשוק הגענו לחילוקי הדינים לפי ההפרש.שתות פירושו שישית,והוא שישית בין לגבי המוצר (במקרה שלך העבודה שאת מספקת היא המוצר) בין לגבי המחיר.לדוגמה,מחיר שבע מאות שנמכר בשש מאות,הרי הפרש של שישית לגבי המעות, (מאה משש מאות),אף שלגבי החפץ ששוה שבע מאות הוא פחות משישית.וכן מחיר של שש מאות שנמכר בחמש מאות,הוא שתות לגבי החפץ,אף שלגבי המעות הוא מאה מחמש מאות יותר משישית.לפ"ז אם ההפרש הוא פחות משתות,אין בזה דין הונאה,אמנם הרא"ש סיים שיר"ש יחמיר על עצמו ולפי הסמ"ע יש ליר"ש להשיב את ההפרש,אך ודאי לא ניתן לחייב זאת.אך מהפרש של שתות ומעלה,על הלקוחות להשלים לך את הסכום. כל טוב הרב אורן טרבלסי