שלום כבוד הרב, אני פונה אליך בשאלה של אחדות במשפחה מכיוון שבמשפחתי יש הרבה ריבים וויכוחים. יש לי עוד 3 אחים, כולנו גדולים, אני הצעירה ביותר בת 24, וכל אחי גדולים ממני לפחות בעשר שנים, שהגדול מבינהם בן 39. אחד מאחים שלי נשוי ומאז שהתחתן יחסיו עם המשפחה הלכו והתרחקו, לא מעניין אותו גם אם הוא לא ידבר עם אמא שלי שבועות. חשוב לציין שאמי אלמנה ככה שזה רק אני והיא ושלושת האחים שלי. אחי הבכור, בן 39 גר איתנו עד שיעבור לדירתו החדשה בקרוב בע"ה. אנחנו מאוד קשורים אחד לשני אבל הוא תמיד מדבר לאמא שלי בצורה לא מכובדת, מאיים שלא יעשה חגים ושבתות איתנו ומנסה לפגוע במילותיו אף על פי שידוע שהוא לא באמת מתכוון אלא רק מוציא תסכול. ניסיתי לגרום לכולם לשבת ביחד ולדבר וזה לא הולך. אני לא יודעת מה עוד לעשות. נכון שאמי לא פשוטה אבל אני לא רואה סיבה מוצדקת להתנהגותם הקיצונית ואני כבר אובדת עצות שכן הייתי רוצה לראות את המשפחה שלי מאוחדת. אשמח לעצות

הרצון שלך לאחדות במשפחה הוא טהור וטוב. אך לא תמיד ניתן לפתור את כול הבעיות עם כול הרצון הטוב שלך. יש ילדים המרגישים מקופחים או פגועים מההורים וקשה להם לפתוח דף חדש בחייהם למרות גילם . אם האחים אינם משתפים פעולה קשה להתקדם. מה שחשוב שתדאגי לעצמך לבנות בית ומשפחה ותמשיכי להקפיד בכיבוד אם. הרגשתי שאתם חיים יותר מידי ביחד , צריך שכול אחד יחיה את חייו בביתו שלו ותפגשו לעיתים. הדבק גורם למריבות, וכך המציאות תהיה בשביל הזהב לא ביחד כול הזמן ,ולא בנתק זמן רב . ה' יצליח דרכך