שלום וברכה. אני בתהליכי חתימה על חוזה עבודה עם המעסיק שלי, ורציתי להוסיף סעיף שיעגן מחילה הדדית של הצדדים זה לזה בכל השייך לדיני שמיים (בלי לגרוע מהיכולת לתביעה ממונית), בכל דבר שאינו יכול להגיע להכרעה ממונית בבית דין, או בכל דבר שהיה גלוי לצדדים, היה יכול להגיע לתביעת בבית דין, ובכ"ז לא נתבע במשך סך זמן מסוים. אשמח לדעת אם קיים נוסח כזה שיכול לפטור מדיני שמים ובכ"ז לא להזיק חלילה למי שיכול לתבוע את חברו בדיני אדם. אני מצרף בזה נוסח שכתבתי, אשמח לחוות דעת עליו. תודה! להלן הנוסח שכתבתי: הצדדים מסכימים כי עם תום עבודתו של העובד אצל המעביד מוחלים הצדדים זה לזה בדיני שמיים על כל דבר שאינו גלוי לצדדים, או שאי אפשר להעריכו בממון ולהביאו להכרעה בבית דין, או שהוא גלוי לצד הניזק ובכל זאת לא נתבע בבית דין במשך שלוש שנים מיום תום העבודה או מיום גילויו - המאוחר ביניהם.

שלום וברכה, הרעיון שלכם לפטור תביעות הדדיות בדיני שמים ללא מניעת יכולת תביעה בדיני אדם אכן אפשרי, אמנם אתם מוחלים על תביעות קודם שהחובות נוצרו, זוהי מחילה על דבר שלא בא לעולם, דבר השנוי במחלוקת, ונפסק שאינו מועיל (רמ"א סימן רט,ד). אמנם יש אופנים מסויימים בהם יש אומרים שניתן למחול על דבר שלא בא לעולם, כגון בלשון הודאה, (שו"ת חות יאיר סימן נ, ובאבני מילואים צב, ח חולק) או בשטר (פד"ר ז עמ' 364. עפ"י דין קניין דבשלב"ל בשטר ותלוי במחל' סמ"ע ט"ז בסימן רט) מחילה שתחול בזמן שיגיע החיוב (שו"ת הלכ' קטנות חלק ב רסה. ונחלקו עליו מהאחרונים), סילוק (באופן שיש לו קצת שייכות לעניין, ט"ז רט, ד דלא כסמ'ע שם). ולכן כדאי לכתוב נוסח של הודאה שהמחילה או הסילוק נעשו באופן המועיל, וכך אנו מרוויחים את השיטות הנזכרות. (כפי שמצינו ברמ"א ריב, א) אמנם אם יתחדש בעתיד תביעה הדדית, שמעוניינים למחול עליה, טוב למחול עליה שוב כיון שלחלק מהדעות אין אפשרות למחול על דבר שלא בא לעולם גם באופנים שהזכרנו. הנוסח המוצע הוא: הצדדים מודים שעשו מחילה ו\או סילוק זה לזה באופן המועיל על כל חוב בדיני שמיים על כל דבר שאינו גלוי לצדדים, או שאי אפשר להעריכו בממון ולהביאו להכרעה בבית דין, או שהוא גלוי לצד הניזק ובכל זאת לא נתבע בבית דין במשך שלוש שנים מיום תום העבודה או מיום גילויו - המאוחר ביניהם. כל טוב, הרב מרדכי גרוס.