אם אני וחברי מהישיבה בבית חולים משמחים ומנגנים שם לאנשים ובא אלי ערבי ומבקש שאני ינגן לו האם להסכים? התווכחנו רבות על הנושא אני טענתי שאסור לנגן להם אולי מצד לא תחנם לא תתן להם מתנת חינם ופסק התוס’ לכל גוי ולא רק לע"ז זרה(פסקי תוספות פסחים כב או כא) או אולי מצד של נקמה מינימלית שהיא להמנע מלעזור להם שהרי המהר"ל כותב שדין נקמה הוא על כל האומה שברגע שפגע אחד מהגויים באחד מעם ישראל על רקע לאומי והם לא מנעו אותו או התנגדו הותר דמם וממונם ולכן מכיון שמהכפר שלהם וודאי יצאו רוצחים חלה עליהם מצוות נקמה אז ופחות לא נעזור להם (גור אריה בראשית על מעשה שמעון ולוי). או מצד זה שהם חלק באומה הנלחמת בנו מלחמת מצוה (או א"י או עזרת ישראל מצד צר-מחלוקת ראשונים) ואז נכנס הגדר כשם שהם אינם מרחמים עליהם אף אתם אל תרחמו עליהם ודין של "לא תחיה כל נשמה" ושנאת האויב מדין של "משנאיך ה’ אשנא" וודאי אין לעזור להם אלא לשנוא אותם. וכן נראה לי שחילול ה’ שעם ישראל לא מתייחס נכון אל אויבים. וחברי טענו שבאמת אין לנו מלחמה עם הערבי הפרטי אלא עם האומה בכללותה ולכן צריך להיות נחמדים אל הערבי הפרטי כמו שאומר הרצי"ה וכל עוד אנו לא יודעים אנו לא יודעים שהוא שונא ישראל אין על כך חזקה וצריך להיות מוסריים אלהם גם מדין מפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום. אשמח מאוד אם הרב יתייחס למקורות שהבאתי זה מאוד יעזור לנו תודה רבה!

הלכה מפורשת ברמב"ם הלכות מלכים, מבקרים חולי עכו"ם עם חולי ישראל.